מְגִלַּת שָׁאוּל 48
קָרָאתִי לְכַמָּה מֵאֲנָשַׁי הַנֶּאֱמָנִים לְשִׂיחָה.
– כֵּן אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ.
– דַּבְּרוּ עִם דָּוִד” לֹא בִּשְׁמִי” אֶלָּא כְּאִלּוּ בְּיָזְמַתְכֶם” וְאִמְרוּ לוֹ: הַמֶּלֶךְ חָפֵץ בְּךָ כְּחָתָן” וְגַם אָנוּ” שֶׁעוֹבְדִים עִם הַמֶּלֶךְ” מְאֹד אוֹהֲבִים אוֹתְךָ [1].
כַּעֲבֹר זְמַן לֹא רַב חָזְרוּ וְסִפְּרוּ לִי אֶת תְּשׁוּבָתוֹ שֶׁל דָּוִד :
– מִי אֲנִי וּמָה אֲנִי ” הַקָּטָן וְהַדַּל. אֲנִי לֹא בָּא מִמִּשְׁפָּחָה חֲשׁוּבָה” וְגַם אֵין לִי כֶּסֶף לְשַׁלֵּם מֹהַר. אֵין שׁוּם סִבָּה שֶׁהַמֶּלֶךְ יִרְצֶה בִּי [2].
– אָמַרְנוּ לוֹ : הַמֶּלֶךְ אֵינוֹ חָפֵץ בַּמֹּהַר” אֶלָּא רַק בְּמֵאָה עָרְלוֹת פְּלִשְׁתִּים” כְּדֵי לִנְקֹם בָּאוֹיֵב [3].
חָשַׁבְתִּי בְּלִבִּי שֶׁכָּךְ הוּא יִפֹּל בִּידֵיהֶם” אוֹ שֶׁיְּחַפְּשׂוּ הִזְדַּמְּנוּת לַהֲרֹג אוֹתוֹ [3] וד’ הוּא שֶׁיַּחְלִיט מָה יִהְיֶה.
חָזְרוּ הַשְּׁלִיחִים : הוּא מַסְכִּים [4].
וְהִנֵּה” עוֹד לִפְנֵי שֶׁהִגִּיעַ הַמּוֹעֵד שֶׁקָּבַעְתִּי שֶׁיְּבַצֵּעַ אֶת מְשִׂימָתִי” דָּוִד וַאֲנָשָׁיו הָרְגוּ מָאתַיִם פְּלִשְׁתִּים” וְכָךְ הוּא מִלֵּא אֶת מְשִׂימָתוֹ בְּכִפְלַיִם [5] . הוּא חָזַר בְּשָׁלוֹם” וְתָכְנִיתִי נִכְשְׁלָה.
בְּלֵית בְּרֵרָה נֶאֱלַצְתִּי לָתֵת לוֹ אֶת מִיכַל בִּתִּי לְאִשָּׁה [5].
אֲנִי חוֹשֵׁב שֶׁד’ אִתּוֹ. בִּתִּי אוֹהֶבֶת אוֹתוֹ מְאֹד” וַאֲנִי יָרֵא מִמֶּנּוּ יוֹתֵר וְיוֹתֵר [6]. כָּל פַּעַם שֶׁהַפְּלִשְׁתִּים תּוֹקְפִים אוֹתָנוּ” הוּא יוֹצֵא לְמִלְחָמָה נֶגְדָּם וּמְחַסֵּל אוֹתָם. הוּא הַטּוֹב בְּיוֹתֵר מִכָּל מְפַקְּדֵי הַצָּבָא שֶׁלִּי” וְלָכֵן כָּל הָעָם מַעֲרִיךְ אוֹתוֹ מְאֹד [7].
עָלַי לִמְצֹא פִּתְרוֹן אַחֵר…
———————
1. שמואל א יח כב.
2. שם כג.
3. שם כה.
4. שם כו.
5. שם כז.
6. שם כח – כט.
7. שם ל.