הימים שבין י”ז בתמוז לט’ באב נקראים ימי בין המצרים על שם הכתוב “כל רודפיה השיגוה בין המצרים” (איכה א ג). ואכן צרות צרורות היו לישראל בימים הללו: בי”ז בתמוז נשתברו לוחות הברית בגלל חטא העגל” הובקעה חומת ירושלים ובוטל קרבן התמיד והועמד צלם בהיכל” והתורה הקדושה נשרפה על ידי אפוסטומוס הרשע. בט’ באב כידוע הצרות גדלו עוד יותר” נגזר על דור המדבר לא לעלות לארץ ולמות במדבר” נחרבו בתי המקדש הראשון והשני” נחרשה ירושלים במטרה להשכיח את זכרה ח”ו וחרבה העיר ביתר במרד בר כוכבא. וכידוע גם גירוש ספרד וגירוש גוש קטיף היו סמוך מאוד לט’ באב. בגלל הצרות הללו נוהגים ישראל בימים הללו בצום ובמנהגי אבלות.
תכלית הצום והאבלות היא שנעשה תשובה ונתקן את הקלקולים שהביאו עלינו את הצרות הללו (עיין שו”ע אור”ח תקמט). אמנם הדברים היו לפני אלפי שנים” אבל הם נוגעים גם לימינו כדברי חז”ל “כל שלא נבנה בית המקדש בימיו כאילו נחרב בימיו”.
נכון לעכשיו” כידוע” חורבן בית שני בא בעיקר בגלל שנאת חינם” ותיקונו ובניינו בא יבוא עקב אהבת חינם” דהיינו לאהוב את כולם ואת כל אחד ואחד” למרות הקלקולים השונים” להפעיל את העין הטובה של אברהם אבינו הנמצאת אצל כל יהודי ויהודי” ללמד זכות ולאהוב את הבריות.
תיקון חטא המרגלים – ייעשה על ידי אהבת הארץ שבאה לידי ביטוי ממשי בקיבוץ גלויות” ביישוב הארץ בכל אתר ואתר” ובפרט ביו”ש” בגליל” ובנגב ובערים המעורבות.
לשם תיקון שריפת התורה שמטרתה היתה להשכיחהּ מישראל ח”ו” צריך להרבות בלימוד התורה” להעמיד תלמידים הרבה” להגדיל תורה ולהאדירה.
ומתוך כל המעשים הטובים הללו נזכה ויתקיימו בנו דברי הנביא זכריה “כה אמר ד’ צבאות” צום הרביעי וצום החמישי וצום השביעי וצום העשירי יהיה לבית יהודה לששון ולשמחה והאמת והשלום אהבו” (זכריה ח יט)
מהמצפה לישועה השלמה