בפרשת בלק אנו נפגשים בבלעם ההולך לקלל” ונמצא מברך” את עם ישראל.
בדרכו לעם ישראל עובר בלעם כמה וכמה מאורעות שכולם סביב האתון. שלש פעמים האתון ‘עושה בעיות’ לבלעם והוא מכה אותה עד שמתגלה אליו המלאך. חז”ל מקבילים בין שלש הפעמים (‘רגלים’) שמכה בלעם את אתונו לשלשת הרגלים בהם עולה עם ישראל לירושלים בזמן שבית המקדש קיים.
במילים אחרות” יש הקבלה בין התנהגות האתון לבין האפיון ההתנהגותי של האומה הישראלית במצבה האידיאלי. בפעם הראשונה האתון נוטה אל השדה מן הדרך הסלולה. כך עם ישראל יש לו נטייה למרחב” חוסר הסתפקות בדרך הסלולה וניסיון בלתי פוסק להכליל ולהיפתח לעולמות חדשים. בפעם השנייה” האתון מתעקשת לעבור במשעול הצר בזמן שהמלאך מתגלה לעיניה עד שלוחצת את רגלו של בלעם. ובדומה” יש בעם ישראל” יחד עם הנטייה להרחבה ולהכללה” גם היכולת לרדת לפרטים” להיכנס לכל אותן פינות צרות ודקדוקי הלכה” שרגל האדם הגס חשה שם צרות ולחץ. בפעם השלישית האתון רובצת תחתיה ואינה מוכנה לזוז למרות איומיו של בלעם. אף בעם ישראל קיימת מידת העקשנות. ‘עם קשה עורף’ במשמעות החיובית” היכולת לעמוד על עקרונות ערכיים וחוסר לחיצות.
בדרך הקשה לומד בלעם מן המלאך שדרך האתון היא הנכונה והיא זו שתנצח בסוף.
לדבר תורה שבועי מצולם ומשוכתב מהרב לונדין – ניתן לשלוח הודעת וואטסאפ (!) למספר 0545753771
