סדרת ה’קודש שבחופש- ‘חלק ה’: הזהות היהודית בוחרת אותנו

בשבוע שעבר ראינו שהגישה הנפשית להתפלל על אחרים שישובו בתשובה” אינה צריכה להיות מתוך תחושה מתנשאת” אלא מתוך תחושה של ענווה” שאנו כוללים את עצמנו בתפילה יחד עם הזולת. הפעם נברר האם ליהודי בחירה חופשית לבחור את הזהות שלו?
היהודים הנסתרים בפולין
איננו בוחרים את הזהות שלנו” אלא הזהות היהודית בוחרת אותנו. בתקופת השואה” ילדים יהודים רבים ניתנו על ידי הוריהם למשפחות נוצריות” למנזרים ולמוסדות קתוליים” ברחבי אירופה ובמיוחד בפולין” במטרה להציל את חייהם.
מסופר שלאחר השואה פנה הרב הרצוג לאפיפיור בבקשה להוציא הוראה שישיבו לעם היהודי את הילדים שנמסרו לידיים נוצריות. האפיפיור סירב” אבל נתן לרב הרצוג רשות לעבור ממנזר למנזר ולקחת כל ילד יהודי שימצא” בהיותו משוכנע שלא יוכל לאתרם. כשהגיע הרב הרצוג למנזרים בחצות לילה” קרא בקול “שמע ישראל”… ילדים יהודים נזכרו במילים הקדושות האלו” ששמעו בעבר מהוריהם” וחלקם יצאו החוצה והצטרפו לרב הרצוג.
ומה עלה בגורלם של כל הילדים היהודים האחרים שהרב הרצוג לא הצליח לאתר?
כיום אנחנו מתחילים לגלות את התשובות” והמציאות עולה על כל דמיון. ברחבי פולין מתרחשת תופעה מדהימה” צעירים פולניים בשנות העשרים לחייהם מגלים פתאום בדרכים מופלאות את השורשים היהודיים וזהותם היהודית. הם מתחילים לגלות שהם מצאצאי אותם ילדים יהודים שנמסרו בתקופת השואה לנוצרים וזהותם הוסתרה מהם כל השנים האלו. לאחרונה” קבוצה של 22 צעירים וצעירות פולנים הגיעה לישראל כדי להעמיק את הזהות היהודית שלהם ולגלות מה המשמעות להיות יהודי. הנבואה מתגשמת לנגד עיננו “אִם יִהְיֶה נִדַּחֲךָ בִּקְצֵה הַשָּׁמָיִם מִשָּׁם יְקַבֶּצְךָ ה’ אֱלֹקֶיךָ וּמִשָּׁם יִקָּחֶךָ” (דברים ל” ד).
יהודי” תמיד יישאר יהודי
מכאן ראינו שאפילו אם יהודי גדל כמה דורות מבלי לדעת שהוא יהודי” הזהות היהודית תשיב אותו הביתה. אך מה אם חלילה היהודי בוחר מעצמו להתכחש ליהדותו ולהמיר את דתו? כיצד נתייחס ליהודי מומר? האם הוא עדיין חלק מהעם היהודי?
מצינו לכאורה סתירה: במקום אחד כותב הרמב”ם “ישראל שנשתמד לעבודה זרה או שהוא מחלל שבת בפרהסיא הרי הוא כגוי לכל דבריו” (הל’ גירושין ג” טו). מכאן שישראל מומר אינו נחשב יהודי. אך במקומות אחרים כותב הרמב”ם שישראל מומר נחשב יהודי וקידושיו קידושין ואשתו צריכה ממנו גט ואף יכול לבצע יבום וחליצה ועוד (הל’ אישות ד” ט”ו ועוד). אם כך” מהי התשובה?
התשובה היא שיש לחלק בין נאמנות המומר בקיום המצוות לבין הזהות היהודית הטבועה בו. לגבי הנאמנות בקיום המצוות כמו כתיבת גט” שחיטה” הבאת קרבן וכדומה – המומר נחשב כגוי” כי קיום מצוות אלו תלוי בבחירתו ובכוונתו. אך לגבי יוחסין ואישות הוא נחשב ישראל לכל דבר” כי הזהות היהודית אינה בבחירתו. “כללו של דבר: במצוות הלך אחר שמירת שבת; בעריות הלך אחר הריון ולידה” (רס”ג בתשובות הגאונים). לפיכך כאשר כותב הרמב”ם שהמשומד פסול כמו גוי לכתוב גט” כוונתו של הרמב”ם לומר שהמשומד נקרא גוי אך ורק לגבי נאמנותו לקיים מצוות” אך במהותו הוא ישראל (מגיד משנה הל’ גירושין ג” טו). מכאן למדים שאין יהודי אבוד! ולכן” אפילו מומר לעולם יישאר יהודי במהותו. “אף על פי שחטא – ישראל הוא” (סנהדרין מד” א).
כל יהודי מחובר בעומק לקדושה
למדנו מבית מדרשו של ה’בעל שם טוב’ שמשמעות דברי הזוהר ש’אורייתא וקודשא בריך הוא וישראל כולהו חד’ היא” שכל יהודי בעומק העומקים מחובר תמיד לקב”ה ולתורה. “ולפי זה הוא כלל גדול” אפילו כשאדם חוטא הרבה אז הוא נקרא ניצוץ ישראל” ויש בו חלק אלקי ממעל ובודאי יחזור בתשובה על כרחו” כי אי אפשר לפרד כיון שהם בקרבו ממש” (דגל מחנה אפרים” בלק). ולכן” הזהות היהודית קוראת לנו לשוב לעצמנו” למי שאנחנו באמת” זו קריאה שמהדהדת בתוכנו ואי אפשר להתכחש לה. שהרי כל יהודי מחובר בעומק לקדושה.
ראינו שליהודי אין בחירה חופשית לבחור את הזהות שלו” עכשיו יש לברר מה הסיבה לכך? – על זאת אי”ה בשבוע הבא.
לתגובות: natanorot@gmail.com
*) הציבור מוזמן לשיעור ב’סוגיות אמוניות לחיים’ מידי שבוע בימי חמישי בשעה20:45 במועדון הקהילתי של קרית משה ברח’ גת 19 (2 דק’ מתחנת רכבת קלה ‘קרית משה’).