ערוץ מאיר

באהבה ובאמונה

כל הנושאים
פרשה קודמת: האזינו
פרשה הבאה: בראשית
 


לב הפרשה - תולעת התמיד

הרב חגי לונדין


דבר תורה קצר לפרשת פנחס

פעמיים בכל יום, בבוקר ובין הערביים, עם ישראל כולו נדרש להקריב 'עולת תמיד' - שני כבשים בני שנה! למה דווקא כבשים? כבשים מצד עניינם מבטאים שגרה ותמימות. הכבש אינו יכול להגיע למצבים חריגים, כבש לא רץ מהר ולא מזיק באופן מיוחד; בכבשים יש משהו שליו, רגוע ו'בלי הפתעות'. בחיי היומיום של הציבור צריך להתמודד עם השגרה השוחקת. אדם פרטי יכול לחיות חיי שגרה שלווים ו'להעביר את הזמן' ללא תקלות מיוחדות. בחיי ציבור לעומת זאת, שמטבעם הם רחבים וכוללים, ההשתקעות בשגרת היומיום יכולה ליצור שקיעה איטית ולהביא בסופו של דבר לקריסה חברתית. חברה יכולה לשקוע בחומרנות וב"תרדמת" לאו דווקא בגלל יצריות גסה אלא מתוך ההשתקעות בדפוסי ההרגל של החיים.
לכן, במקביל לשחיקה היומיומית בא קורבן עולת התמיד כדי להיאבק בישנוניות ובקפיאה על השמרים. צריך להעלות את הציבור לאט לאט, כל יום קצת. הדבר דומה לשקית תפוחים הנמצאת בחוץ, אם נשאיר את שקית התפוחים ללא השגחה - עם הזמן התפוחים יירקבו וייעלמו. ישנה תולעת קטנה שלא מבחינים בה, תולעת שמכרסמת באופן איטי והיא המסוכנת יותר מכל - תולעת התמיד. תולע אותיות עולת: "עולת התמיד באותיות תולע שדורשי רשומות הזכירוה כתולע האוכל לאיטו, מהרס בהדרגה את החוסן של אור החיים" (ליקוטי מוהר"ן א, כח ג). לפיכך בכל יום החברה צריכה לעמוד על המשמר ולהקריב את עולת התמיד - להיאבק מול תולעת השגרה, מול השחיקה היומיומית המכרסמת. להיאבק ולנצח.

לדבר תורה שבועי מצולם ומשוכתב מהרב לונדין - ניתן לשלוח הודעת וואטסאפ (!) למספר 0545753771

הצטרפות לרשימת התפוצה
לקבלת העלון ועדכונים מערוץ מאיר מידי שבוע במייל הירשם כאן: