במדרש אילו רצה משה לחיות כמה שנים היה חי שכתוב ‘נקום נקמת בני ישראל אחר תאסף’ אלא להגיד שבחו של משה רבינו – שאמר בשביל שאחיה יתעכב נקמת ישראל? וצריך ביאור למה ליה האי טעמא והלא מצווה ועומד הוא” נקום! אבל הענין הוא כי הרוצין לנקום וללחום מלחמת מצוה צריך להיות בלי שום נגיעה אפילו משהו. וכשיש להם משהו נגיעה אינם יכולין לעמוד במלחמה. כי ארדוף אויבי ואשיגם הוא מעלה העליונה מכל המעלות. וחלילה להסתפק שהיה משה מתעכב בשביל שיחיה. רק הכוונה שאם לא היה גובר בו נקמת בני ישראל יותר מכל חיי נפשו. היה ממילא בו קצת נגיעה. ואז לא היה עולה יפה בידו הנקמה. וה’ יתברך הוא בוחן לבות וכליות כדאיתא במדרשים. שאפילו המחשבות שהאדם בעצמו אינו מרגיש בהם גלוין הם לפניו יתברך שמו. וזהו היה שבחו של משה שלא היה מרגיש שום נגיעה כלל. וכן כתבו המפרשים פירוש הפסוק החלצו מאתכם. שאנשי המלחמה צריכין לחלוץ כל נגיעות עצמותן למסירות נפש למלחמות ה’ וכתיב – וימסרו מאלפי ישראל. פירש רש”י כיון ששמעו במיתתו של משה – לא רצו לילך. שהם היה להם נגיעה בזה. אבל משה רבינו באמרו החלצו מאתכם” ביטל מהם כל הנגיעות ונמסרו בעל כרחם ונמשכו אחר דרכו של משה רבינו עליו השלום: [ שפת אמת לפרשת מסעי]
המלחמה במדיין אינה מלחמה רגילה. לא היה סכסוך צבאי בין ישראל לבין מדיין. הסכסוך כאן הוא רוחני. מדיין הפילו את ישראל בחטא בנות מואב” ולכן מצווה הקדוש ברוך הוא את משה לנקום את נקמת בני ישראל” את כבודם המושפל” את הירידה הנוראית לחטא העריות” אלא שהקדוש ברוך הוא מודיע למשה שזו גם תהיה המשימה האחרונה שלו. כשתסתיים הנקמה במדיין – יסתיים גם תפקידו של משה רבינו והוא יאסף אל עמו.
משימה מול חיים.
אמנם ברור שמשה ימלא את המשימה. איש לא מעלה בדעתו שמשה ‘ינצל’ את הקישור הזה כדי להאריך את המלחמה במדיין או את ההכנות אליה על מנת לזכות בעוד זמן חיים.
אך יש נגיעות אישיות שהן נסתרות. כלפי חוץ הכל נראה בסדר וכרגיל” אך בפנים” בזרמי עומק שלא ידועים לעתים אפילו לאדם עצמו הנגיעה האישית חיה ובועטת ואפילו מנהלת את העניינים.
ואצלנו – מכיוון שמדובר במלחמה מאוד מיוחדת” שצריכה להיות כל כולה קודש לנקמה עצמה” ללא סיבות נלוות” אזי” כל נגיעה אישית ולו הקלה ביותר מזהמת את המשימה ועלולה להכשיל אותה.
וכאן בעצם באה לידי ביטוי עוצמתה הגדולה של נשמת משה רבינו.
הנה ניצבות אלו מול אלו שתי שאיפות. מצד אחד – הרצון לנקום את נקמת בני ישראל” ומצד שני – חיי נפשו של משה רבינו שיסתיימו ברגע שתושלם המשימה. ואם כן זו נראית משוואה שלא ניתן לפתור אותה. כדי להצליח במשימה צריך לסלק כל נגיעה” אלא שהמשימה הזו נוגעת בעצם החיים עצמם של משה רבינו” ואם כן בודאי שתהיה כאן נגיעה מסוימת” אלא שכל נגיעה תכשיל את המשימה – וחזר הדין.
אך כשמול משה רבינו עומד כבודם של ישראל” האישיות שלו נמחקת לחלוטין וכל נגיעה נעלמת” לא גלויה ולא סמויה. הכל נמחק אל מול כבודם של ישראל.
ההצלחה במלחמת מדיין היא העדות שמשה רבינו מחק לחלוטין את עצמו . ישראל קודמים. קודמים לכל. גם לחיי משה רבינו עצמו שהם ודאי חשובים וגדולים לעולם כולו.
אך משה לא הסתפק במה שעבד על עצמו. הוא גם ‘ניקה’ את הלוחמים. הרי גם הם ידעו שברגע שתסתיים הלחימה – משה רבינו יסיים את שליחותו. משה רבינו מזהה אצלם את הקושי” את הצער העצום על הפרידה הקרובה מרבם של ישראל. משה רואה כיצד מילוי המשימה מתרחק והולך בגלל הנגיעות הממלאות את לבב הלוחמים. הם רוצים את משה איתם. הם לא רוצים שמשה ימות.
ולכן משה רבינו קורא להם – ונוזף בהם. ‘החלצו מאתכם!’. כלומר” צאו מעצמכם! הפסיקו לחשוב על עצמכם. יש משימה אלוקית לבצע. וכך” בתוקף גדול ועז משה רבינו מרוקן אותם מכל נגיעה והופך אותם לכלי ראוי לנקמה האלוקית והם נמסרים בעל כרחם להנהגתו של משה” ויוצאים למלחמת הנקם ללא כל פניה.
העבודה הזו על ניקוי הנגיעות היא עבודה גדולה. הנגיעות האישיות עלולות לנהל אותנו במיוחד כשהן סמויות. ויש פעמים שצריך לצאת מעצמנו” לשים את העניינים האישיים החשובים בצד” ולהתמסר רק לעניין עצמו. כשזה מול עניינים חומריים – זה מובן. אך יש פעמים שצריך לוותר גם על עניינים ומדרגות רוחניות. על ר’ שלמה זלמן אויערבך מספרים שעיכב את הוצאת ספריו וחידושיו הרבים על התורה במשך למעלה מארבעים שנה מפני שהיה עסוק בחינוך ולימוד התלמידים בישיבה ‘ותלמידים קודמים לספרים’. ידועה התביעה התקיפה של הרבי מליובאוויטש שיהודי יניח את מדרגתו וילך להיות שליח” לחבר עוד יהודי ועוד יהודי” למרות המחיר הגבוה של מגורים במקומות נידחים ללא כל צביון יהודי.
הרב קוק בסוף ימיו עסק בין השאר בהעתקה של הרמב”ם לדף הגמרא” מפני שראה בזה חשיבות עצומה. לפניית תלמידיו שאמרו לו שהרי זו מלאכת העתקה ואין צורך שדווקא הוא יעשה אותה – ענה להם: זהו בניין התורה לדורות. ואף שבזמן הזה יכול היה הרב קוק לחדש את חידושיו שלו” העמוקים והנפלאים” הוא ויתר על כך למען מה שהיה נראה לו באותה עת כצורך הדור והשעה.
אפשר לומר שזוהי אבן הבוחן של הצדיקים והולכים בדרכם. מי שנמצא במרכז – האם אני – ואני כולל גם את הצדדים החומריים הנמוכים” ואפילו את הצדדים הרוחניים” החוויות הרוחניות” השכר” או שבמרכז החיים עומד מילוי הרצון האלוקי” השליחות” שכוללת בתוכה התבטלות והתכללות. משה רבינו קורא לכל אחד מאיתנו ‘החלצו מאתכם!’ צא מעצמך” ומהנגיעות הרבות שמקיפות אותך” ועשה את עצמך צינור וכלי לשליחות אלוקית. [ מתוך הספר- אל שפת אמת]
