ערוץ מאיר

באהבה ובאמונה

כל הנושאים
פרשה קודמת: מקץ
פרשה נוכחית: ויגש
פרשה הבאה: ויחי
 


סידרת ה'קודש שבחופש' - חלק ט': ה'בת קול' ובחירה חופשית

נתן קוטלר


בשבוע שעבר ראינו שלעולם הגזרה האלוקית היא כללית ואנו ממלאים בה את הפרטים, את הדרך שהיא מתקיימת. ולכן מובן שיש ערך לתפילות, לתשובה ולמעשים שלנו להשפיע על הדרך שבה הגזרה האלוקית תתממש במציאות. הפעם נבחן את היחס בין ה'בת קול' לבין הבחירה החופשית.
מה באמת שמע 'אחר' מאחורי הפרגוד?
מסופר במסכת חגיגה (טו, ב) על דיאלוג בין אלישע בן אבויה ('אחר') לתלמידו רבי מאיר שהפציר בו לשוב בתשובה: "אף אתה חזור בך". אך 'אחר' אינו מסוגל ומשיב, "כבר שמעתי מאחורי הפרגוד: שובו בנים שובבים - חוץ מאחר". מה 'אחר' שמע מאחורי הפרגוד?
הגמרא מספרת: "יצתה [=יצאה] בת קול ואמרה (ירמיהו ג') שובו בנים שובבים - חוץ מאחר, אמר: הואיל ואיטריד ההוא גברא מההוא עלמא ליפוק ליתהני בהאי עלמא. נפק אחר לתרבות רעה [=אמר: 'הואיל וסולקתי מעולם הבא, אצא ואהנה מעולם הזה'. יצא 'אחר' לתרבות רעה]".
מה טיבה של אותה 'בת קול' שמנעה מ'אחר' לשוב בתשובה ושדחפה אותו לייאוש מוחלט? מדוע ירצו מן השמיים לעכב את האדם לשוב בתשובה? וכי לא למדנו שהתשובה מכפרת על כל העברות ואפילו רשע בסוף ימיו יכול לשוב בתשובה (רמב"ם, הל' תשובה א, ג)?! ומדוע 'אחר' השגיח בבת קול, וכי לא ידע ש'אין משגיחין בבת קול' (בבא מציעא נט, ב)?!
וכן, אם יש בחירה חופשית, איך ייתכן שה'בת קול' אמרה ל'אחר' שאין לו סיכוי לשוב בתשובה? איך ייתכן שנשללה מ'אחר' הבחירה? והרי שערי תשובה לעולם פתוחים!
עלינו לברר האם באמת 'בת קול' מנעה מ'אחר' מלשוב בתשובה?
לא מנעו מ'אחר' לשוב בתשובה
המהרי"ט, רבי יוסף טראני, מסביר ש'אחר' טעה, ה'בת קול' לא באמת מנעה ממנו לעשות תשובה ואילו הוא היה שב בתשובה היו מקבלים אותו: "דבהא [=שבזה] טעה אחר שלא היה לו להשגיח בבת קול ששמע 'שובו בנים שובבים חוץ מאחר' דקי"ל [=שמקובל בידינו] כל מה שאמר לך בעל הבית עשה חוץ מצא... שאם היה שב בתשובה שלמה היו מקבלים אותו" (שו"ת מהרי"ט או"ח ח, ח).
אז אם באמת לא היה ממש באותה 'בת קול', מדוע השמיעו אותה ל'אחר'? כיצד ייתכן שניסו מן השמים להטעות אותו?!
ה'בת קול', ייאוש או תקוה?
ר' צדוק הכהן מלובלין כותב בספרו 'תקנת השבין' הסבר מהפכני, ה'בת קול' שאלישע בן אבויה שמע הייתה 'חרב פיפיות', כשם שה'בת קול' הייתה יכולה לייאש אותו מלשוב בתשובה, היא גם הייתה יכולה לסייע לו לשוב בתשובה. "ואף בת קול זה ששמע, אף שהיה לטורדו מצד הבא לטמא, מכל מקום אלו בא לטהר היה גם זה לסיוע לו. דהיה לו להתבונן אלו לא חפץ בו ה' למה השמיעהו באמת, ואין השי"ת חפץ במות המת, ולמה זה יגלה לו שנדחה אם לא כדי שיתעורר על ידי זה לשוב בחזקה יותר, להתמרמר לפניו יותר ולעורר רחמיו רבים על עצמו ולהרבות בתפלה ותחנונים".
אך אלישע בן אבויה טעה בפענוח ה'בת קול'. במקום להשתמש בפן החיובי של ה'בת קול', שהיה מדרבן אותו לשוב בתשובה, הוא הקשיב רק לקולות הייאוש שמנעו ממנו מלשוב בתשובה.
ומהי באמת טיבה של ה'בת קול' האמיתית? "והוא מאותו הקול שובו (בנים שובבים) המפוצץ ויוצא מסוף העולם ועד סופו ונשמע לכל הלבבות מבני ישראל אשר לא נטמעו עדיין בין העמים לגמרי" (תקנת השבין שם).
ר' צדוק מסביר שקיימת בעולם התעוררות תמידית לשוב בתשובה שאינה נפסקת אף פעם הנקראת 'בת קול'. אילו היה אלישע בן אבויה מכוון את עצמו ל'תדר הנכון' של ה'בת קול' הוא היה מסוגל לשמוע בתוך תוכו את ההשתוקקות להיות טוב יותר והיה מתחבר להתעוררות התמידית לתשובה.
המצפון - קול הנשמה האלוקית
'בת קול' היא למעשה קול המצפון, קול הנשמה האלוקית באדם שמעמיד אותו בין המצוי לרצוי, בדרישה לשלמות ותיקון. "המוסר הפנימי צועק הוא בקרבו של אדם: בן אדם, שובה מעוונותיך" (אורות התשובה יג, ח). המצפון יכול לייסר את האדם עד לייאוש או לדרבן אותו לתיקון ולחולל שינוי לטובה. האם נאזין ל'תדר הנכון' של ה'בת קול'? האם נשמע לקול הייאוש או לקול התיקון? הבחירה בידינו!
לתגובות: natanorot@gmail.com

הצטרפות לרשימת התפוצה
לקבלת העלון ועדכונים מערוץ מאיר מידי שבוע במייל הירשם כאן: