לִרְדֹּף אַחֲרֵי דָּוִד – מְגִלַּת שָׁאוּל 54

– אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ שָׁאוּל” נוֹדַע לָנוּ שֶׁדָּוִד נִמְצָא בְּקְעִילָה.
– מָה יֵשׁ לוֹ לַעֲשׂוֹת שָׁם ?
– הַפְּלִשְׁתִּים נִלְחָמִים בְּקְעִילָה וּבוֹזְזִים אֶת כָּל הַתְּבוּאָה שֶׁבַּגְּרָנוֹת” וְהַיְּהוּדִים מַגִּיעִים לְבֵית לֶחֶם. וּבְכֵן דָּוִד הָלַךְ לַעֲזֹר לָהֶם.
– וַאֲנָשָׁיו לֹא פָּחֲדוּ ?
– פָּחֲדוּ מְאֹד” אֲבָל דָּוִד שָׁאַל פַּעֲמַיִם אֶת הָאוּרִים וְתֻמִּים” וְד’ עָנָה לוֹ: לֵךְ ! [1].
– כָּל זֶה יָפֶה מְאֹד” אַךְ עַתָּה ד’ מָסַר אוֹתוֹ בְּיָדַי. הוּא נִמְצָא בּעִיר סְגוּרָה וְאֵין לוֹ דֶּרֶךְ לִבְרֹחַ מִשָּׁם. אָנָּא לְגַיֵּס מִיָּד אֶת הַצָּבָא לַמִּלְחָמָה” לְהָטִיל מָצוֹר עַל אוֹתָהּ עִיר [ 2].
תּוֹךְ כְּדֵי הַהִתְאַרְגְּנוּת” הִגִּיעָה יְדִיעָה חֲדָשָׁה :
– אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ” דָּוִד שָׁאַל אֶת הָאוּרִים וְתֻמִּים אִם אַנְשֵׁי קְעִילָה יַסְגִּירוּ אוֹתוֹ לְיָדֶיךָ.
– וּמָה הַתְּשׁוּבָה שֶׁקִּבֵּל ?
– שֶׁהֵם יַסְגִּירוּ אוֹתוֹ.
– מְצֻיָּן.
– מַמָּשׁ לֹא. כְּשֶׁדָּוִד שָׁמַע זֹאת” הוּא יָצָא מִקְעִילָה עִם שֵׁשׁ מֵאוֹת אִישׁ.
– לְאָן ???
– לֹא יָדוּעַ. יֵשׁ בְּאַרְצֵנוּ מֶרְחָבִים מִדְבָּרִיִּים עֲצוּמִים.
– אִם כָּךְ” לֹא נִרְדֹּף אַחֲרָיו.[3].
אֲבָל אֲנִי לֹא מְוַתֵּר. יֵשׁ לִי אַחְרָיוּת עַל מַלְכוּת יִשְׂרָאֵל. וְהָאִישׁ הַזֶּה דָּוִד” יוֹבִיל אוֹתָהּ לְחֻרְבָּן. אֲנִי חַיָּב לְסַלֵּק אוֹתוֹ לְגַמְרֵי. אֲנִי בָּטוּחַ שֶׁאֲנִי צוֹדֵק.
———————
1. שמואל א כג א – ו.
2. שם ז – ח.
3. שם ט – יג.