ערוץ מאיר

באהבה ובאמונה

כל הנושאים
פרשה קודמת: מקץ
פרשה נוכחית: ויגש
פרשה הבאה: ויחי
 


עצות לאהבה.

הרב אייל ורד



וכתיב לאהבה את ה' א-להיך. פירש רש"י שלא תאמר אלמוד בשביל שאקבל שכר. פירוש להיות תשמעו אל מצוותי כדי לאהבה את ה' ולעבדו שזה התכלית מהמצות שהם עיטין [ עצות] איך למפלח בדחילו ורחימו [ לעבוד ביראה ואהבה]. וזהו אם שמע תשמעו- שתי פעמים, שמיעת מצוות עשה עצה לבוא לאהבה. ושמיעת מצוות לא תעשה לבוא לעבדו בכל לב ונפש. ולכן שמוע תשמעו לקבל ולהאזין הארת המצות בכל אבר להיות בטל כל אבר להמצוה שהוא פנימיות האברים וגידין. והוא כמו שכתוב שמעי בת וראי ואחר כך הטי אזנך להיות נמשך לגמרי אחר המצוה: שפת אמת ספר דברים - פרשת עקב - שנת [תרמ"ב]

בספר דברים מגלה לנו משה את עומק כוונת המצוות. כל החומשים לפני כן מלאים במצוות, אך לא נאמר בשום מקום מה תכלית מצוות אלו. ציות? ביצוע? הודאה שהקדוש ברוך הוא תקיף מאיתנו וכוחו רב משלנו? לא ידוע. המצוות נאמרות בפירוט, אך לא נאמרת תכליתן האחרונה.
עד לשנה הארבעים. עד לספר דברים. שבע פעמים מופיעה המילה 'לאהבה' בתורה. כולן בספר דברים. שלוש מתוכן בפרשת עקב.
המצוות הן מעשים. והמצוות גם ממוקדות לזמן מסוים שבו עושים אותן. אך כאן בפרשה מגלה לנו משה שהמצוות אינן רק הוראות ביצוע, אלא הן עצות. דרך המעשים הללו יוכל להיבנות היחס הנפשי הנקרא אהבה, אהבת ה'. למעשה, ניתן כמעט לומר שעיקר עניינה של המצווה הוא במה שקורה אחריה. האם היא השאירה רושם וחותם ביחס, בקרבה, ברצון להיות שייך אל ה'. לתת לו את כוחותי וכשרונותי, לתת לו אפילו את עצם חיי אם אדרש לכך.
כל עניין המצוות איננו רק הביצוע, בודאי לא הביצוע שרק רוצה להיפטר מהחיוב. ואפילו הביצוע שעושה כדי לקבל שכר - גם הוא אינו רצוי כאן בספר דברים. השכר אינו הנושא, ואפילו המצווה עצמה אינה הנושא. הנושא הוא האהבה. אהבת ה' שיכולה לצמוח דרך המעשים המיוחדים הללו שנקראים מצוות.
המבנה הזה של האהבה מורכב ממצוות עשה וממצוות לא תעשה.
מצוות 'עשה' באות ליצור את התוכן החיובי, את היחס, את הרצון. בשפה שלנו - מה אני יכול לעשות כדי לשמח את בוראי, כדי לעלות לרצון לפניו.
ומצוות 'לא תעשה' הן אמירה פנימית - מה אני בחיים לא אעשה. בכל מחיר לא אעשה דבר שכל כך לא מתאים ולא שייך למערכות יחסים בין אוהבים.
אם כך, זה הרבה מעבר לחיוב. יש כאן מערכת יחסים שבתוכה - יש מעשים שמתבקש לעשותם, וגם הצורה הפנימית שלהם משנה, ויש מעשים שלא יעלו על הדעת בתוך מערכת יחסים של אהבה.
יש כאן שמיעה כפולה. 'שמע תשמעו'. השמיעה הראשונה היא השמיעה למעשה עצמו, מה צריך לעשות. אך אחריו באה שמיעה נוספת, פנימית יותר ועמוקה, שחודרת פנימה מעבר למעשה עצמו וחושפת את הכוונה שבו, את היחס שהוא רוצה להוליד בנו, את העצה ללב, את הרושם הפנימי. ואל השמיעה הזו מדבר משה רבינו לכל אורך ספר דברים. אל תישארו רק ברובד המעשה. היכנסו פנימה, אל השייכות, אל הקרבה, אל האהבה. המעשה הוא רק ביטוי למשהו עמוק ממנו, שנמצא אצל כל אחד מאיתנו, ורק ממתין לחשיפה. [ מתוך הספר - אל שפת האמת]

הצטרפות לרשימת התפוצה
לקבלת העלון ועדכונים מערוץ מאיר מידי שבוע במייל הירשם כאן: