ערוץ מאיר

באהבה ובאמונה

כל הנושאים
פרשה קודמת: ויגש
פרשה נוכחית: ויחי
פרשה הבאה: שמות
 


מה ה' אלוקי שואל ממני?

הרב יורם אליהו

שאלה זו היא שאלה שכל אדם מישראל צריך לשאול את עצמו, כמו שמלמד מסילת ישרים בתחילת דבריו - שיסוד עבודת האדם הוא שיתברר לו מה חובתו בעולמו. תשובת התורה לשאלה זו תמוהה, וכך נאמר בפרשה: "כי אם (רק) - ליראה את ה' אלוקיך ללכת בכל דרכיו ולאהבה אותו ולעבוד את ה' אלוקיך בכל לבבך ובכל נפשך. לשמור את מצוות ה'..." וכו'. לכאורה הרי כל מה שאפשר לבקש מהאדם מבואר בדרישה הזו, ומה אפשר עוד לדרוש מהאדם? ומדוע משה מציג זאת כביכול כבקשה קטנה, "כי אם ליראה את ה'..."? הנצי"ב מוולוזין בפירושו לתורה "העמק דבר" עונה באופן נפלא על-כך ומסביר, שבקשה זו לא נאמרה לכל בני ישראל בשווה. אלא "ראוי לדעת שיש ארבע מדרגות בישראל": א. ראשים ומנהיגים בישראל. ב. תלמידי חכמים הנקראים זקני ישראל. ג. בעלי בתים העוסקים בפרנסתם. ד. נשים ועבדים וקטנים. "וכל אחד מכתות הללו אינו דומה לחברו בשאלת הקב"ה ממנו". ולכן נאמר בפרשת ניצבים: אתם ניצבים כולכם היום, "ראשיכם שבטיכם, זקניכם ושוטריכם, כל איש ישראל, טפכם נשיכם, לעברך בברית ה'..." ולכאורה למה לא הסתפקה התורה במילה 'כולכם', ולמה צריך את הפירוט הזה? "אלא בשביל שלכל אחד ברית בפני עצמו, ומה ששואל הקב"ה מזה אינו שואל מזה וכמעט שאסור לכת השנייה." והנצי"ב מסביר מהו תפקידה של כל כת. א. "ראשיכם שבטיכם", הם מנהיגי הדור והם העוסקים בצרכי צבור, הם לא פנויים לעסוק זמן רב באהבה ודבקות בה' כי עבודת הציבור עליהם, כמו שראינו כשבאו אורחים לאברהם אבינו הוא עזב דבקותו בה' שהתגלה אליו, ורץ להכניס את האורחים, לכן מה ה' שואל מראשי ישראל, 'כי אם ליראה' שיהיה שקוע תמיד ביראת ה', שלא יבוא לעסוק בצרכי הציבור להנאת עצמו וכבודו." ובכל שעה הוא צריך לדעת שגבוה מעל גבוה ה' נמצא מעליו והוא צריך לעשות מלאכתו ביושר ובנאמנות. ב.זקניכם. הם זקני הדור, "ת"ח העמלים בתורה עליהם מוטל מצוות אהבת ה' ודביקות הרעיון בו יתברך בכל לב ונפש ומצוות מעשיות בכל מיני דקדוקים... וגם ללכת בדרכי ה'." ג. המון העם. ישראל העוסקים בפרנסתם עליהם מוטל "לשמור המצוות בזמנם ולא יהיה העסק שלו מבטל המצווה", כי אי אפשר לבקש מאיש שעמוס בעסקיו, שקידת היראה והאהבה, אלא הקב"ה דורש ממנו את מעשה המצוות בפועל, כלומר גם האדם שעוסק בפרנסתו אינו פטור משלוש תפילות וקביעת עיתים ועליו אומר הפסוק 'לשמור את מצוות ה' ואת חוקותיו'. ד. נשים וטף ועבדים. הם הרי פטורים גם מחלק ממצוות ה'עשה', "מהם הקב"ה שואל להיות לטוב הישוב והליכות עולם של האנשים", להתנהג כראוי במידות והתנהגות ראויה, ועליהם אומר הכתוב, "לטוב לך".
דבר גדול למדנו מדברי הנצי"ב ואותו עלינו לאמץ ללבנו וללמד את ילדינו. לכל אדם מישראל יש תפקיד ומשימה בעולם. הוא צריך לברר בעבודת ה' רצינית מה תפקידו מה יכולותיו, ולאיזה סוג הוא שייך. כך הוא יוכל למלא את ייעודו בעולם, בלי תסכול למה אני לא כמו חברי וכמו פלוני, אלא ידבק במשימתו וידע שזה מה שה' שואל ממנו. ומפורסמים דברי הרב זושא, "אם ישאלו אותי בשמים מדוע לא היית משה רבנו מזה איני מפחד, אבל אם ישאלו אותי מדוע לא היית זושא? משאלה זו אני כן מתיירא".
עבודת ה' משתנה בהתאם למצבים שונים בחיי האדם, בגילו ובמאורעות חייו. על כך אומר הנצי"ב, "והדבר מובן שיש אדם שפעם עומד בזה האופן והקב"ה שואל ממנו כך... ופעם הוא באופן אחר, והרי הוא אז כאדם אחר כמותו". וכדאי לו לבדוק מידי פעם אם מתאימה לו דרך חדשה בעבודת ה', לבררה ולדבוק בה' בדרך זו.

הצטרפות לרשימת התפוצה
לקבלת העלון ועדכונים מערוץ מאיר מידי שבוע במייל הירשם כאן: