ערוץ מאיר

באהבה ובאמונה

כל הנושאים
פרשה קודמת: מקץ
פרשה נוכחית: ויגש
פרשה הבאה: ויחי
 


סידרת ה'קודש שבחופש' - חלק י"ב: מזל ובחירה חופשית

נתן קוטלר


בשבוע שעבר ראינו שהקב"ה דואג בדרכים מופלאות ונסתרות שבני הזוג יפגשו זה את זו, אך ההחלטה להינשא זה לזו - נתונה בידיהם ובבחירתם החופשית. הפעם נברר מהו היחס בין המזל לבחירה החופשית.
הקדמה: מהו "מזל" והאם יש בו ממש?
חז"ל מתייחסים למושג 'מזל' בכמה מובנים: דעת, מלאך הממונה לשמור את האדם, גנטיקה, השפעת הכוכבים והמזלות ועוד. במאמר זה נדון במובן האחרון שבו ה'מזל' מהווה חלק מתפיסת עולם דטרמיניסטית שקובעת את גורל האדם. דוגמא לתפיסה זו היא האסטרולוגיה שהיתה נפוצה מאוד בימי קדם שטענה שמצב הכוכבים בשעת לידתו של האדם קובע את גורלו.
האם יש אמת באסטרולוגיה או שהיא אמונה טפלה?
לרמב"ם יש תשובה חד משמעית בנידון וסובר שמדובר בדברים של שקר וכזב שאין בהם ממש שאפילו חכמי האומות אינם מתייחסים לכך ברצינות (אגרת תימן; אגרת לחכמי מונטפשליר). לעומתו, יש מהראשונים שסברו שאמנם יש באסטרולוגיה חכמה, אך ניתן לבטל את גזרת המזל על ידי תפילה ומעשים טובים (נמוקי יוסף סנהדרין סוף פרק ז ועוד).
אולם, חשוב לציין שכל המחלוקת היא לגבי האסטרולוגיה בימי קדם, אך מאז מהפכת קופרניקוס, האסטרולוגיה איבדה את השפעתה ונהפכה לפסבדו-מדע ואינה עונה על אף קריטריון להוכחה אמפירית. ולכן, המשפט הישראלי מתייחס לאסטרולוגיה בהתאם (ראה לדוגמא פסק דין ת"ק 2705/02 מתאריך 6/2/03 למניינם).
כך או כך, כל סוגי האסטרולוגיה אסורים הלכתית לפי הרמב"ם "שכל אלו הדברים שאסרה תורה אינם דברי חכמה אלא תהו והבל שנמשכו בהן חסרי הדעת ונטשו כל דרכי האמת בגללן, ומפני זה אמרה תורה כשהזהירה על כל אלו ההבלים 'תמים תהיה עם ה' אלקיך'" (רמב"ם הל' ע"ז יא, ח; טז).
אולם, אף שכיום האסטרולוגיה איבדה ממעמדה ומהשפעתה, עדיין קיימות תפיסות דטרמיניסטיות ופטליסטיות המתיימרות לקבוע מראש את גורל האדם ולבטל את בחירתו החופשית. ההשלכות של גישות אלו הן חמורות: ייאוש, כניעה לגורל וקבלת הרוע בעולם כעובדה שאין לשנותה. לעומת זאת, גישת היהדות היא הפוכה בתכלית: בכוחו של האדם לבחור ולעצב את גורלו והוא מחויב להיאבק ברוע בעולם להפוך את העולם לטוב יותר (אוה"ק ח"ב עמ' תפח). ולכן, דווקא משום כך, עלינו לברר את התייחסויות היהדות ועמדתה כלפי המזל.
כלל ישראל מעל למזל
הרשב"א נשאל כיצד יש להתייחס לדברי רבא שאורך החיים, הבנים והפרנסה תלויים במזל ולא בזכות- המעשים (מו"ק כח, א)? הרשב"א השיב שצריך לחלק בין הפרט לבין הכלל. לגבי אדם פרטי - ייתכן שהמזל ישפיע עליו (אולם, כפי שנראה בהמשך יש בכוחו לשנות על ידי מעשיו את המזל). אולם, לגבי כלל עם ישראל - המזל אינו משפיע. "ונראה לי כי לא נחלקו אלא במקרה היחידים ולא במה שישיג את הציבור. כי לדעת כולם כח הציבור גדול לידון על פי מעשיהם לטוב או למוטב. והתורה דברה על הכלל לא על הפרט" (שו"ת הרשב"א ח"א סי' קמח). ולכן, המושג "מזל" אינו רלוונטי כשאנו מדברים על כלל ישראל.
האם האדם יכול לשנות מזלו?
ראינו שכלל עם ישראל אינו מושפע מהמזל, אלא לפי מעשיו. עתה יש לברר האם האדם הפרטי יכול לשנות את מזלו?
מצינו מחלוקת בתוך מחלוקת בשאלה זו. בגמרא בשבת (קנו, א-ב) מופיעה שיטתו של רבי חנינא "מזל מחכים מזל מעשיר ויש מזל לישראל". לעומתו, שיטת רבי יוחנן היא ש"אין מזל לישראל". אך יש לברר מהי נקודת המחלוקת: האם נחלקו בשאלה האם אדם מישראל מושפע על ידי המזל? או שנחלקו בשאלה האם ניתן לשנות את המזל על ידי תפילה ומעשים טובים?
יש הסוברים שנקודת המחלוקת היא לפי האפשרות השניה שתפילה וצדקה אינן משנות את המזל (רש"י ד"ה ויש מזל לישראל). אך יש הסוברים שרבי חנינא ורבי יוחנן חלקו רק בשאלה האם האדם מישראל מושפע על ידי המזל, וכמובן מתוך הנחת יסוד שניתן לשנות את המזל (אברבנאל דברים ד, טו).
כך או כך, הגמרא בעצמה מכריעה שאדם מישראל יכול לשנות את המזל על ידי תפילה ומעשים טובים. הגמרא מביאה שני סיפורים המוכיחים זאת. הסיפור הראשון הוא על שמואל ואבלט (אצטגנין נכרי). אבלט טען שלפי גזרת הכוכבים, אדם מסוים ימות. אך שמואל אמר שאם הוא מישראל הוא יכול להינצל. ואכן התברר שנשקפה לו סכנת מוות, אך כיוון שנתן צדקה לחברו ודאג שלא יתבייש, הוא ניצל. הסיפור השני הוא על בתו של רבי עקיבא שהכלדאים טענו שלפי גזרת הכוכבים היא תמות בליל חתונתה. ואכן התברר שנשקפה לה סכנת מוות, אך כיוון שנתנה את מנת האוכל שלה להלך עני, היא ניצלה. ובאמת, רוב הראשונים והאחרונים סוברים שיש לאדם היכולת לשנות את מזלו ולבטל גזרה שנגזרה עליו (רבינו בחיי דברים לא, יד; אוה"ח דברים ח, א ועוד).
סיכום ומסקנות
א. אין כפיה ברוחניות - בקיום התורה והמצוות לא תיתכן כפיה כלשהי מצד המזל אלא יש לאדם בחירה חופשית (נדה טז, ב). ב. המזל ניתן לשינוי - אפילו אם המזל משפיע על תכונות האדם, אין הוא קובע, אלא האדם יכול לעצב ולנתב את תכונותיו לאפיקים חיוביים. ג. כלל ישראל למעלה מן המזל. ד. אין לך דבר העומד בפני תפילה ומעשים טובים (ע"פ האברבנאל שם).
כל זה מאפשר את הבחירה חופשית ואת המחויבות לשנות את העולם לטובה.
לתגובות: natanorot@gmail.com

הצטרפות לרשימת התפוצה
לקבלת העלון ועדכונים מערוץ מאיר מידי שבוע במייל הירשם כאן: