רש”י מן הפרשה – פרשת שופטים

הרב יואב מלכא
פרק טז פסוק יח
שופטים ושוטרים. שופטים” דיינין הפוסקים את הדין: ושוטרים. הרודין את העם אחר מצותן” שמכין וכופתין (א) במקל וברצועה עד שיקבל עליו את דין השופט:

האמת האלוקית צריכה לשני אמצעים להופעתה השלמה ב”ארצות החיים”. האחד “שופטים” ושני לו “שוטרים”. כי בלא שופטים – כלומר “דיינין הפוסקים את הדין” – יהיו המאורעות הארציים שבין אדם לחברו בלא הכרע ופסק אלא כשני כתובים המכחישים זה את זה ואיש הישר בעיניו יעשה. רק כשיהיו שופטים ראויים היודעים לכוון בפסיקתם את הדין” יוכל רצון ה’ להתגלות ביחס לאותו מאורע ויוכרז עליו: חייב או זכאי! טמא או טהור! פסול או כשר! מותר או אסור!. אבל אין די בפסיקת הדין לבדה” כי אף אם תעמוד להם טהרתם וזכותם של הדיינים לפסוק את הדין ביושר” עדיין “כבד לב פרעה” וטבע לב האדם מצד חומרו מתנגד לקבלת האמת העליונה” אף שמצד פנימיותו “במצוותיו יתברך חפץ מאד”” על כן צריך להפריד קליפת החומר שלא תעכב את קבלת האמת הלכה למעשה. וזה עניין השוטרים “שמכין וכופתין במקל וברצועה עד שיקבל עליו את הדין” בחינת “מכין אותו עד שיאמר רוצה אני” וכדברי הרמב”ם בהלכות נשים פרק ב הלכות טז”יח:
טז. “מי שהדין נותן שכופין אותו לגרש את אשתו” ולא רצה לגרש–בית דין של ישראל בכל מקום ובכל זמן” מכין אותו עד שיאמר” רוצה אני; ויכתוב הגט” והוא גט כשר…”
יח. “לפיכך מי שאינו רוצה לגרש–מאחר שהוא רוצה להיות מישראל” רוצה הוא לעשות כל המצוות ולהתרחק מן העבירות; ויצרו הוא שתקפו. וכיון שהוכה עד שתשש יצרו ואמר” רוצה אני–כבר גירש לרצונו”.
ואלו” שתי ההנהגות של שופטים ושוטרים” צריך אדם לנהוג בעצמו בכל עת כאשר יחפוץ לסור אל דרך האמת. ראשית יברר וישפוט על פי שכל התורה מה היא האמת שזה גדר ה”שופטים”” ואחר כך ינהג בגבורת ה”שיטור” אם בכפיתת היצר ברצועת הסייגים וההרחקות ועיתים אף הלקאתו במקל שנאמר “לץ תכה” והכל יעשה בדעת ובחשבון בלי קימוּץ או הפרזה.

הרב יואב מלכא
בדיחידוש
סבא מה הסוד? כיצד אתה וסבתא חיים יחד כבר 65 שנה? שואל הנכד
עונה הסבא: נכדי היקר אנחנו מהדור שכאשר משהו היה מתקלקל היו מתקנים ולא מחליפים אותו…
מה הם העיקרים העומדים ביסוד השקפת זקנים אלו” שראוי עמל תיקון הקשר הזוגי שנפגם על פני פרימתו והפרתו המוחלטת???
העדפת התיקון נעוצה בראש ובראשונה בהכרה המבורכת שראשית הקשר הזוגי הלוא מיוסד הוא על סלען האיתן של האירוסין וקשרי הנשמות” ובת קול המכרזת בת פלונית לפלוני שוודאי “קישקשה בקרבם כפעמון זהב מראשית מטעו של הקשר הזה. וממילא” גם אם במהלכו יתגלעו מחלוקות הרי פתרונן צריך ויכול לינוק מלשד הברית הבסיסית הזו של ה”פעם זו עצם מעצמי…” ואז” תחת סרפד יעלה הדס ועוד יתעמק הקשר ו”כאשר יענו אותו כן ירבה וכן יפרוץ”. ומי שאוחז בהשקפה זו לא יהין לעקור נטוע גם אם לעיתים רואה “עב קטנה כגודל כף אדם” על שמי הטוהר של אהבת הנפשות.
סיבה שניה היא כבר קשורה בהווית חייהם המשותפת של בני הזוג” שבמהלכה ודאי הרבה רשמים טובים של מסירות והטבה הדדית נתלקטו ונערמו לחווית נישואיהם ורשמו את רשימתן בנפשותיהם ואי אפשר שלא יוולדו מכוחן רגשות חיבה הכרת הטוב וכו’… ואם כן זוהי גם כן סיבה מספקת להטות כלפי חסד בשעת המשבר ולהיקשר באומץ למשימת התיקון.
סיבה שלישית קשורה בעצם אהבת העמל” שכל מי שהיא מושרשת בו יפה מצד טבעו או הרגלו החינוכי יבקש תמיד את “הדרך הארוכה שהיא קצרה” – היינו” התיקון על פני ההחלפה כי אף שדרך התיקון היא רצופת קשיים אבל תנובת פירותיה לא תסולא בפז.
וסיבה רביעית היא אמונית בטבעה: הן זוגיותם מאת הבורא ומה’ אשה לאיש” שהרי מאז כילה מלאכת שמים וארץ הוא יושב ומזווג זיווגים ואיך יתכן שתצא טעות תחת ידו יתברך?! ולכן אין ספק שכל הקשיים הנערמים בדרך זוגיותם הם מדויקים לתיקונם השלם ויש לשאת את עולן באהבה כי ה’ חשבה לטובה” ולמחיה שלחם ה’.