מְגִלַּת שָׁאוּל 58
מוֹרִי וְרַבִּי שְׁמוּאֵל הַנָּבִיא עָלָה לַמְּרוֹמִים [1]. זֶה נוֹרָא. אֲנִי עַכְשָׁו לְבַד בָּעוֹלָם. אָמְנָם הוּא נָזַף בִּי “פַּעַם וּפַעֲמַיִם” וְאָמַר לִי דְּבָרִים קָשִׁים. אֲבָל חַס וְשָׁלוֹם אֵין זֶה מֵחֹסֶר אַהֲבָה. הוּא אָהַב אוֹתִי” וּוַדַּאי אוֹהֵב אוֹתִי. אֶלָּא שֶׁהוּא כָּעַס עָלַי כְּשֶׁחָטָאתִי. עַל כָּל פָּנִים ” הוּא הָיָה כָּאן” וּבִשְׁעַת הַצֹּרֶךְ יָכֹלְתִּי לִפְנוֹת אֵלָיו. עַתָּה אֲנִי לְבַד. מַמָּשׁ לְבַד.
אֲנִי מְקַוֶּה שֶׁאֶתְחַזֵּק וְאַחְזִיק מַעֲמָד. בִּמְיֻחָד בְּמָה שֶׁהֶחְלַטְתִּי בֵּינִי לְבֵין עַצְמִי” לַחְדֹּל לְהָצִיק לְאוֹתוֹ צַדִּיק” דָּוִד בֶּן יִשַׁי.
****************
– אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ” אָנוּ בָּאִים מִזִּיף.
– בְּרוּכִים הַבָּאִים.
– אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ” דָּוִד נִמְצָא לֹא רָחוֹק מֵאִתָּנוּ. הוּא מִסְתַּתֵּר בְּגִבְעַת הַחֲכִילָה [2].
– ד’ יְבָרֵךְ אֶתְכֶם.
הִנֵּה ” עַתָּה הוּא בְּיָדַי. וַהֲרֵי הֶחְלַטְתִּי שֶׁהוּא צַדִּיק” וְשֶׁהוּא רָאוּי לִמְלֹךְ [3]. הֲלֹא כֵן ?!
אֲבָל עַתָּה שִׁנִּיתִי אֶת דַּעְתִּי… אֲנִי נָבוֹךְ. אֲנִי קָרוּעַ… נָכוֹן” הוּא צַדִּיק. אֲבָל גַּם נָכוֹן שֶׁהוּא מְסַכֵּן אֶת הַמַּלְכוּת. נָכוֹן….
אָסַפְתִּי שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים חַיָּלִים מְעֻלִּים” כְּדֵי לְחַפֵּשׂ אֶת דָּוִד בְּמִדְבָּר זִיף [4].
—————————-
1. שמואל א כה א.
2. שם כו א.
3. שם כד יח – כא.
4. שם כו ב.