עומק הפשטות לראש השנה: הרב זיו רוה

יש שנוהגים לסיים את כל ספר תהילים בראש השנה ” ויש שמסיימים אותו פעמיים” כך שמניין הפרקים יעלה כמניין כפ”ר. מדוע מנהג זה השתרש דווקא בראש השנה ולא בשאר החגים?
תהילים הוא ספר פשוט” וכל אדם מאמין מוצא עצמו מזדהה עם מה שחווה דוד המלך ע”ה” כאילו היו אלו חוויותיו. אין הכוונה לפשטות נמוכה שאינה כוללת מעט בתוכה” אלא לפשטות העליונה שכוללת הכל” פשטות שהיא נשמתית אצילית ופנימית לכל מלבוש” החושפת את שורש הרצון העליון שלמעלה מכל הופעה מציאותית. הספר איננו מציין בקביעות את האירוע סביבו נכתב המזמור” כיוון שלא האירוע הוא העיקר. הוא רקע וזרז לתהליך הנפשי והאמוני” לעמידת הנפש מלפני ה'” לשפיכת הנפש מלפניו” לרגשות הקודש שהתיילדו” ולביטוי המאוויים הכי אציליים. גם כשנפש דוד חוותה את המורכבות הכי גדולה” בעיכול הדברים שנכתבו בצורה אמונית וברוח הקודש” ישנה חזרה של החלמה אל הפשטות ואל התמימות.
להיות אדם פשוט” זה לא דבר פשוט. זו מעלה שיחידים זוכים לה” אך טוב מאוד שהאדם ישאף לשם. בתוך המורכבות של העולם הזה” הפשטות היא דבר עליון ונכסף מאוד ויש בה מרפא רוחני. את הפשטות שהחיים המורכבים בעוה”ז משכיחים בא ומזכיר השופר של ראש השנה. קול פשוט שמחלץ את האדם מטביעה במערבולות ים החיצוניות והמורכבות. קול פשוט שמזכיר את השופר השמימי של מתן תורה” את מסירות הנפש בעקידת יצחק” את הסדר הא-לוהי הרצוי מן המציאות. קול פשוט” שאין בו הברה” אין בו אמצעים מלאכותיים” טבעי. אל הקול הזה הנשמה משתוקקת. לא אל הקולות של הגוף העירוני שהתחתנה איתו” אלא אל הקול השמימי שהיא מורגלת בו” כיוון שהיא בת מלך .
באחדות הא-לוהית מתגלה הפשטות הכי עליונה . פשטות שאין אנו יכולים להשיג עד הסוף” אך משהו ממנה אנו מבקשים לספוג אל עצמנו. כשאנו נזכרים ברצון השורשי של ה’ יתברך מן המציאות בשעת תקיעת השופר” הלב מקבל בהזדהות את מלכותו” והדין מתרכך. אנו באמת חפצים שהאור הא-לוהי הפשוט ימלא את כל מושגי המציאות. שהעולם יתוקן” והרשעה כולה כעשן תכלה” ויעשו כולם אגודה אחת לעשות רצונך בלבב שלם. מאהבה אנו שבים בלא צורך בווידוי העוסק בפרטים. לזה יהיה זמן רב ביום הכיפורים” ובשאר ימי התשובה. ביראת הרוממות אל מול הגודל האלוהי ובענווה עדינה נאמר בשיא הפשטות – ה’ מלך. מלך שאנו רוצים ומתפללים שמלכותו תופיע יותר. מלך שאנו מוכנים להקריב הרבה מאוד כדי שמלכותו עלינו תתרחב ותתעמק. מלך טוב שאין לנו קושיות עליו” רק על עצמנו” על כל העיכובים שלנו בהמלכתו. מלך שהולך איתנו תמיד” גם בחושך” גם אחר החיים בעולם הזה. מלך שאוהב את עמו ישראל. מלך שהדבקות בו היא השכר על עבודתו כיוון שאין טוב ממנה .