ערוץ מאיר

באהבה ובאמונה

כל הנושאים
פרשה קודמת: ויצא
פרשה נוכחית: וישלח
פרשה הבאה: וישב
 


השתחוויה של נשים ביום הכיפורים

הרב שלמה אבינר


שאלה: האם מותר לנשים להשתחוות ביום הכיפורים בתפילת עלינו ובסדר העבודה?
תשובה: יש פוסקים שכותבים שנשים לא נוהגות להשתחוות. בספר נפש הרב (עמ' ריד-רטו), כתוב שכשבא הגרי"ד סולובייציק לברלין, ראה שנשים נוהגות "ליפול בכורעים" בשעת אמירת הש"ץ את סדר העבודה בתפילת מוסף, מה שלא ראה שנהגו בליטא. הגרי"ד מסביר שלא נהגו לכרוע בליטא, כי הנשים לא היו בעזרה בבית המקדש, הן היו רחוקות ולכן לא כרעו. לכן, הוא אומר, שאין לנשים לכרוע. וכן כתב בשו"ת בית (אב"י ג, עב).
ובשו"ת רבבות אפרים (ג, תכא אות ב), הג"ר אפרים גרינבלט מביא תשובה מהג"ר שמואל טוביה שטרן, מח"ס שו"ת השבי"ט וסגן נשיא אגודת הרבנים דארה"ב, שכתב שלא ראה, אבל 'לא ראינו' אינו ראיה, ושמע שהנשים בבתי כנסיות האשכנזים קהילת פרנקפורט כן כורעות ומשתחוות ביום הכיפורים. אך הוא מסיק: "ובאמת ביום הכיפורים אם אנו עושין תפילת העבודה מדין ונשלמה פרים שפתינו וכשם שבמקדש לא היו כורעין אלא אילו שהיו שומעין את השם ונשים לא היו שומעין מפני שלא היו בעזרה, לכן גם עכשיו לא יכרעו אבל אם במציאות יש חיוב כריעה אז בודאי מותרות לכרוע, והכל כמנהג ישראל. ואף שאין ראיה לדבר רמז לדבר, 'נפלה לא תוסיף קום בתולת ישראל' (עמוס ה, ב)".
אלא יש פוסקים שאומרים שזה מנהג בעלמא, ולא כדוגמת מה היה בבית המקדש, ואנו רואים שנשים נוהגות כן כמו שכתבו הפוסקים. וכן בס' ירושלים במועדיה (ירח האיתנים עמ' ר), נשאל הגר"א נבנצל: האם נשים נופלות באמירת "כורעים"? והשיב: יטו עצמן קצת לצד הקרקע, ואם רוצות, יכולות לכרוע ממש. ומובא בהערה (258): וכן מנהג בנות ארץ אשכנז.
אבל יש שני תנאים להתיר את הדבר:
א. שהמקום צנוע. הרי חייב אדם להיות צנוע בכל אורחותיו גם לבד וגם בחושך, וקל וחומר בימים הנוראים, וקל וחומר בן בנו של קל וחומר בבית הכנסת.
ב. תלוי במנהג המקום. אם לא מקובל לעשות כן באיזה מקום, אין לנהוג כן כמו שכתוב "לא עומד בין היושבים ולא יושב בין העומדים" (דרך ארץ רבה, סוף פרק ו), וקל וחומר לא משתחווה בין העומדים.


הצטרפות לרשימת התפוצה
לקבלת העלון ועדכונים מערוץ מאיר מידי שבוע במייל הירשם כאן: