אֲנִי אֵצֶל בַּעֲלַת הָאוֹב.
מְקַוֶּה שֶׁאֵדַע אֶת הֶעָתִיד לְהִתְרַחֵשׁ. מְקַוֶּה שֶׁאֵדַע מָה עָלַי לַעֲשׂוֹת.
כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לָהּ שֶׁלֹּא אֲגַלֶּה אֶת מַעֲשֶׂיהָ” הִסְכִּימָה לְבַקָּשָׁתִי.
– אֶת מִי אֶעֱלֶה לְךָ ?
– אֶת שְׁמוּאֵל הַעֲלִי לִי.[1].
אֲנִי מִסְתַּכֵּל עָלֶיהָ” עַל הַדְּבָרִים הַמּוּזָרִים שֶׁהִיא עוֹשָׂה. עַל הַדְּבָרִים הָאֲסוּרִים שֶׁבִּקַּשְׁתִּי מֵחֹסֶר בְּרֵרָה.
פִּתְאוֹם הִיא צוֹעֶקֶת:
– לָמָּה רִמִּיתַנִי וְאַתָּה שָׁאוּל ?! [2].
כַּנִּרְאֶה גַּם אֶת זֶה הִיא רָאֲתָה בָּאוֹב.
– אֵין לָךְ מָה לְפַחֵד מִמֶּנִּי. אַל תִּירְאִי. מָה רָאִית ? [3].
– אֱלֹהִים רָאִיתִי עוֹלִים מִן הָאָרֶץ. שְׁנֵי אֲנָשִׁים מֻפְלָאִים” הַדּוֹמִים לְמַלְאָכִים [4].
– מָה תָּאֳרוֹ ?
– אִישׁ זָקֵן עוֹלֶה” וְהוּא עוֹטֵה מְעִיל. [5].
אָכֵן” זֶהוּ שְׁמוּאֵל עִם מְעִילוֹ הַמְּפֻרְסָם שֶׁעָשְׂתָה לוֹ אִמּוֹ [6].
הִשְׁתַּחֲוֵיתִי מוּלוֹ בְּחֶרְדַת קֹדֶשׁ נוֹרָאָה.