ערוץ מאיר

באהבה ובאמונה

כל הנושאים
פרשה קודמת: מקץ
פרשה נוכחית: ויגש
פרשה הבאה: ויחי
 


הרמב"ם ומצוות סוכה

הרב דוד לנדאו

בהלכות סוכה לרמב"ם אנו נפגשים במפלאות רוח הקודש שלו. הוא פותח: "שיעור הסוכה: גובהה - אין פחות מעשרה טפחים ולא יתר על עשרים אמה" . לכאורה, היה הרמב"ם צריך ללמדנו תחילה שיש מצוות עשה לשבת בסוכה, ורק בהמשך לפרט את דיני הסוכה, כמו שהוא פותח את הלכות תפילין בעצם המצווה להניח תפילין, או את הלכות חמץ ומצה בעצם האיסור לאכול חמץ, ואילו כאן נכנסים לתוך פרטי מצוות סוכה בלי שום הקדמה.
הרמב"ם קרא לחיבורו בשם 'משנה תורה', כי הוא המשך לחמישה חומשי תורה: "קראתי שם חיבור זה 'משנה תורה', לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא בזה, ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה, ואינו צריך לקרות ספר אחר ביניהם" . יש שהתרעמו על כך, הראב"ד למשל. הרמב"ם הוא ממשיכו של החומש, ולכן אינו צריך לחזור על מה שמפורש בו: "בסֻכֹּת תשבו שבעת ימים" . אין, בכל תרי"ג המצוות שבתורה, מצווה שהיא כל כך פשוטה ומפורשת כמו מצוות סוכה. בכל המצוות קיימים קשיים רבים בבירורן והבנתן. [כגון מצות תפילין: "וקשרתם לאות על ידך והיו לטוטפות בין עיניך" ]. אבל כאן, הכל פשוט וישר: "בסוכות תשבו שבעת ימים". אין לך מצווה שהיא כל כך מובנת ומונחת בפה כמו זו. לכן אין לרמב"ם צורך לפרש לנו את עצם חיובה.
הדבר דומה לפתיחת מסכת ברכות: "מאימתי קורין את שמע בערבית" . שואלת הגמרא : "תנא היכא קאי?", איפה התנא עומד? מאיפה התברר עצם חובת קריאת שמע, כדי לפרט את זמנה? הגמרא משיבה: "תנא אקרא קאי". התנא מסתמך על פסוק מפורש: "והיו הדברים האלה אשר אנכי מצוך היום על לבבך... ודברת בם... ובשכבך ובקומך" . גם ה'משנה תורה' לרמב"ם "אקרא קאי", ואינו צריך לחזור על מה שמפורש בתורה.
"בסוכות תשבו" - שתי מילים ברורות, וחז"ל מסבירים "תשבו כעין תדורו" . עליכם לשנות מקומכם ולצאת מדירת קבע לדירת ארעי. באופן כללי עליכם להימצא כל רגע בסוכה ולסדר בה את כל סדרי חייכם.
לכן סוכות הוא "זמן שמחתנו", ביטוי השיא העליון הממלא את כל תוכן חיינו, ההטהרות וההתקדשות ממלאה את כל מציאות האדם, עד שאדם מפזז ומרקד בשמחה .

הצטרפות לרשימת התפוצה
לקבלת העלון ועדכונים מערוץ מאיר מידי שבוע במייל הירשם כאן: