סידרת ה’קודש שבחופש’ – חלק י”ז: לזקוף קומה רוחנית

בשבוע שעבר ראינו שמהפכתו המופלאה של אברהם אבינו לחירות האדם עיצבה את ערכי העולם ומהווה מקור השראה עד עצם היום הזה. הפעם נראה שיציאת מצרים אמנם לימדה את העולם על הערך של חירות גשמית” אך עיקר מטרתה היתה ללמד את העולם על הערך של חירות רוחנית. זכינו לבנות בארץ ישראל את הקומה הגשמית” עתה עלינו לזקוף קומה רוחנית.
הקומה הראשונה: חירות גשמית
יציאת מצרים היתה מאורע מהפכני ומכונן לא רק לעם ישראל שיצא מעבדות לחירות” אלא לכל האנושות כולה. יציאת מצרים שחררה בעולם כולו את ערכי החירות והצדק. “יציאת ישראל ממצרים” אומר הרב קוק “תשאר לעד האביב של כל העולם כולו” (מגד ירחים). לכן” לא רק עם ישראל שאבו השראה מסיפור יציאת מצרים במשך הדורות” אלא גם עמים אחרים:
לפני יותר מ-200 שנה” כאשר ג’ון אדמס” תומאס ג’פר סון ובנג’מין פרנקלין נתבקשו לתכנן חותם לארצות הברית” הם שקלו לאמץ את הרעיון של משה ועם ישראל עומדים על שפת ים סוף ורואים את הכנעת הרודנות הפרעונית. “מרד בעריצים הוא צייתנות לאלוקים”” היה אמור להיות חקוק על החותם.
“אנשים לא יישארו לעולם משועבדים”” אמר ד”ר מרטין לותר קינג בנאומו לקבלת פרס הנובל לשלום “הכמיהה לחירות מגשימה את עצמה בסופו של דבר. התנ”ך מספר לנו את הסיפור הנפלא איך עמד משה לפני שנים רבות בארמון פרעה” וצעק ‘שלח את עמי’… המאבק העכשווי בארצות הברית הוא פרק מאוחר יותר באותו סיפור מתמשך של יציאת מצרים”.
נראה שרוב אומות העולם המתוקנות הפנימו היטב את ערך החירות ובהקשר זה עם ישראל מילא את תפקידו בהצלחה רבה. אמנם” המאבק למען החירות” הצדק והשלום בעולם – עדיין לא תם. ישנם עדיין בני אדם רבים בעולם הנאנקים תחת שלטון דיקטטורי ואכזרי. אולם” כדי להביא את שאר העולם למצבו המתוקן עלינו לבנות את הקומה הבאה.
מה היתה מטרת יציאת מצרים?
יותר ממה שיציאת מצרים היתה הוצאת עם ישראל ממצרים” היא היתה הוצאת השפעת מצרים מתוך עם ישראל. לכן” מטרת יציאת מצרים לא היתה רק להוציא עם של עבדים לחירות וללמד את העולם שכל בני האדם צריכים להישאר בני חורין” אין ספק שאלו מטרות נעלות מצד עצמן” אך הן אינן סוף הסיפור” אלא רק ההתחלה. הקב”ה אומר למשה רבינו במפורש שמטרות יציאת מצרים הן הצלת עם ישראל משעבודם כדי לתת להם את התורה ולהעלותם לארץ ישראל (שמות ג” ח; שם יב וברש”י; ו” ח ועוד). אם כן” יציאת מצרים לא היתה רק כדי להביא לחירות גשמית” אלא היתה בעיקר להביא לחירות רוחנית. “שאין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתלמוד תורה” (אבות ו” ב).
“עם חופשי בארצנו”” ומה הלאה?
במשך אלפי השנים האחרונות” לימדנו את האנושות את הערך של החירות” לימדנו את האנושות איך עם שהיה משועבד אלפיים שנה בגלות ושליש ממנו הושמד בשואה – הצליח לקום לתחיה” להיות בן חורין בארצו ולהגן על עצמו. אך עתה עלינו ללמד את האנושות לימוד נוסף הבא על גבי הלימוד הקודם כקומה מעל קומה. אם לימדנו את האנושות עד היום את משמעותה של החירות הגשמית” עתה עלינו ללמד את המשמעות של החירות הרוחנית” החירות משעבוד תרבותי.
על המילים בתפילה “ותוליכנו קוממיות לארצנו” אומר הרב קוק “שתי קומות כשל אדם הראשון. כי הגוף והנשמה יחד הם קומה שלמה” גשמית רוחנית” (עולת ראיה עמ’ רמב). ובכן” עד היום זקפנו קומה גשמית בארצנו” עכשיו הגיע הזמן לזקוף קומה רוחנית.
הקומה השניה: חירות מוסרית ורוחנית
נראה שעם ישראל עשה עבודה טובה מדי בהרמה על נס את ערך החירות. העולם הליברלי כיום שבוי בתפיסה מוטעית שהערך הגדול ביותר הוא ערך החירות. ובאופן פרדוקסלי ערך החירות במובנו הליברלי משעבד את רוח האדם (ראה: שמונה קבצים א” תקט). משמעותה של החירות אינה רק חירות מדיקטטורים למיניהם” אלא המשמעות האמיתית של החירות היא החירות מכל שעבוד הזר לנשמה האלוקית שבאדם. ולכן” התרבות המערבית שדוגלת במתירנות ובניהיליזם מביאה לידי שעבוד מוסרי ורוחני שלעתים גרוע יותר משעבוד גשמי.
הרב קוק מגדיר את החירות בהגדרה הבאה: “תנאי הגאולה שניים המה: החירות העצמית” חירות הגוף מכל שעבוד זר” מכל שעבוד הכופה את צלם אלקים אשר באדם להיות משועבד לכל כוח אשר הוא מוריד את ערכו” את תפארת גדולתו והדרת קדשו” והחירות הזאת אינה נקנית כי אם על ידי חירותה של הנשמה” חירות הרוח מכל מה שהוא מטה אותה ממסילתה הישרה והאיתנה היצוקה במהותו העצמית” (עולת ראיה ח”ב רמ”ד). אם כן” החירות האמתית תלויה בחירותה של הנשמה כלומר הנאמנות לרצון העמוק הנמצא אצל כל אדם לחיות חיים השווים את ערכם מתוך מוסריות ורוחניות.
לתגובות: natanorot@gmail.com