ערוץ מאיר

באהבה ובאמונה

כל הנושאים
פרשה קודמת: ויגש
פרשה נוכחית: ויחי
פרשה הבאה: שמות
 


דת בני נח. לפ' נח

הרב זיו רוה

האם תיתכנה בו זמנית כמה דתות אלוהיות אמיתיות? לרבנו יוסף אלבו בספר העיקרים יש תשובה מפתיעה מאוד במבט ראשוני, אולם לאחר עיון בדבריו העמוקים, הדברים מתיישבים על הלב. הוא טוען שאין בעיה עקרונית בקיום כמה דתות אמתיות, ובלבד שאינן סותרות עקרונות יסודיים, אלא רק מתפלגות בהדרכות השונות המופנות לאנשים שונים. כמובן, אין בדבריו מתן לגיטימציה לחידוש דתות באופן אנושי, אלא הצגת אפשרות לכמה דתות שמקורן הוא רבש"ע.
לאחר הכלל העיוני הזה מגיע רבי יוסף אלבו להכרעה שבפועל ישנן רק שתי דתות אמתיות - תורת משה המדריכה את עם ישראל, ודת בני נח האמורה להדריך את שאר האנושות. ברור אפוא שאין סתירה בין דת בני נח ליסודות האמונה שבתורת ישראל, רק שדתות אלו חלוקות בעניינים פרטיים, שהשינוי הוא מצד המקבל ומקומו - עם ישראל בארץ ישראל, ושאר האומות בשאר העולם. אולם בניגוד לדת בני נח, הנצרות היא ודאי שקר בהיותה סותרת את אחדות ה' ואת הבחירה הא-לוהית הבלתי-משתנה בעמ"י, וכן האיסלאם הטוען שתורת משה בטלה . ככלל, המצאת ע"ז ודתות אנושיות כחיקוי זול של היהדות, היא סטייה מהציווי הא-לוהי אל הגויים ומערבבת את העולם. "ואין ספק שהאומות היו מגיעות ע"י תורת בני נח, אחר שהיא אלוהית, להצלחה האנושית, עם שלא הייתה במדרגת ההצלחה המושגת לישראל מצד התורה. אמרו רבותינו ז"ל: חסידי אומות העולם יש להם חלק לעולם הבא."
כותב הרמב"ם: "עַל שִׁשָּׁה דְּבָרִים נִצְטַוָּה אָדָם הָרִאשׁוֹן: עַל עֲבוֹדָה זָרָה, וְעַל בִּרְכַּת הַשֵּׁם, וְעַל שְׁפִיכוּת דָּמִים, וְעַל גִּלּוּי עֲרָיוֹת, וְעַל הַגֵּזֶל, וְעַל הַדִּינִים. אַף עַל פִּי שֶׁכֻּלָּן הֵן קַבָּלָה בְּיָדֵינוּ מִמּשֶׁה רַבֵּנוּ, וְהַדַּעַת נוֹטָה לָהֶן, מִכְּלַל דִּבְרֵי תּוֹרָה יֵרָאֶה שֶׁעַל אֵלּוּ נִצְטַוָּה. הוֹסִיף לְנֹחַ אֵבֶר מִן הַחַי שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ט-ד) 'אַךְ בָּשָׂר בְּנַפְשׁוֹ דָמוֹ לֹא תֹאכֵלוּ'. נִמְצְאוּ שֶׁבַע מִצְוֹת." שבע מצוות אלו מתפרטות, ולפי הרמ"ע מפאנו הן מתפרטות לשלושים מצוות פרטיות, "שלושים מצוות קיבלו עליהם בני נח" . ויש אומרים שגם מתחייבים במצוות התלויות בסברה . אמנם מספר מצוות בני נח מועט מתרי"ג, אך יש בחלקן תנאים מחמירים יותר.
עוד דן רבנו יוסף אלבו בשאלה, האם אפשר שדת א-לוהית תשתנה לאותה אומה בזמנים שונים? ותשובתו המפתיעה היא שכן. אף שהשינוי איננו מצד נותן הדת, מאחר שרצונו אינו משתנה, הריהו ייתכן עם שינוי הכנת המקבל. משל לרופא המחליף את הטיפול לחולה שנתחזק כבר מחוליו, ומתיר מה שאסר ויאסור מה שהתיר. ואין כאן שינוי בכוונת הרופא אלא השינוי חל אצל החולה. וכן תינוק, לכשיגדל יתחלף מזונו במה שהיה עד כה אסור עליו. "לפי שמשלמות כל פועל שיפעל פעולתו כפי הכנת המקבלים, ולפי השתנות הכנת המקבל תשתנה פעולת הפועל בלי ספק, וזה לא יחייב שינוי בחוק הפועל."
לכן נצטווה תחילה אדם הראשון בשש מצוות כמובא ברמב"ם לעיל, ולנח ולזרעו התיר אכילת בעלי חיים, מה שנאסר על אדם הראשון. ו"הוֹסִיף לְנֹחַ אֵבֶר מִן הַחַי שֶׁנֶּאֱמַר 'אַךְ בָּשָׂר בְּנַפְשׁוֹ דָמוֹ לֹא תֹאכֵלוּ'"3. דוגמה לשינוי שכזה מצאנו גם ביחס לעם ישראל בציווי "וְלֹא תָקִים לְךָ מַצֵּבָה אֲשֶׁר שָׂנֵא ה' אֱלֹהֶיךָ" , "אף על פי שהייתה אהובה בימי האבות" . "ואפילו בימי משה, שבשעת מתן תורה בנה מזבח תחת ההר, והקים שתים עשרה מצבות לשנים עשר שבטי ישראל, ונאסר זה בערבות מואב בשנת הארבעים."7
מובן שאסור לאדם לשנות, כפי שהשתבשו בזה הרפורמים והקונסרבטיבים, אלא ה' לבדו ברצונו בידו לשנות. שהצווי "אֵת כָּל הַדָּבָר אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם אֹתוֹ תִשְׁמְרוּ לַעֲשׂוֹת לֹא תֹסֵף עָלָיו וְלֹא תִגְרַע מִמֶּנּוּ" , "לא יזהיר אלא שאנחנו לא נוסיף ולא נגרע מדעתנו על המצוות, אבל מה המונע שלא יהיה הוא יתברך מוסיף או גורע כשתגזור חכמתו יתברך?"7



הצטרפות לרשימת התפוצה
לקבלת העלון ועדכונים מערוץ מאיר מידי שבוע במייל הירשם כאן: