ערוץ מאיר

באהבה ובאמונה

כל הנושאים
פרשה קודמת: ויגש
פרשה נוכחית: ויחי
פרשה הבאה: שמות
 


פרשה ונפש בחבלי משיח - יצר לב האדם - בחזרה לשורש

הרב אלישע וישליצקי

*

יצר לב האדם
בירורי פרקי בראשית, עוסקים במיוחד בכוחות הנפש, בכוחות החיים המתגלים בשני היצרים - יצר רע ויצר טוב. דבר זה מופיע בכל מערכות החיים - גם ברמות האישיות, גם ברמות החברתיות, המשפחתיות, הקהילתיות והלאומיות.
אחד הביטויים לכך מופיע בפסוק: 'יֵצֶר לֵב הָאָדָם רַע מִנְּעֻרָיו' . על כך שואל מדרש תנחומא : 'ואם תאמר למה ברא יצר הרע שכתוב בו כי יצר לב האדם רע מנעוריו', והשאלה הזאת מולידה שאלה נוספת: 'אתה אומר שהוא רע, מי יוכל לעשותו טוב'. כלומר, אם כך נוצרנו, האם אפשר בכלל להתמודד עם היצר?
תשובת הבורא במדרש היא: 'אמר הקב"ה אתה עושה אותו רע' מדוע? אומר המדרש: 'תינוק בן חמש בן שש ושבע ושמנה ותשעה אינם חוטאים אלא מבן עשר ואילך ואז הוא מגדל יצר הרע'.
יוצא אפוא מדברי המדרש כי האחריות להפיכתו לרע היא בידי האדם. משהו בהתפתחות האדם מחדד את המושג הזה של היצר, אבל זה לא הכרחי. יותר מזה אומר המדרש:
'אמר הקב"ה אתה עשית אותו רע, למה? תינוק היית ולא חטאת, נתגדלת וחטאת', וכך מסכם המדרש את דרך הלימוד מהבריאה האלוקית, דרך הטבע:
'וכמה דברים קשים יש בעולם יותר מיצר הרע ומרים ממנו ואתם ממתיקין אותן, אין לך מר מן התורמוס ואתה שוקד לשלקו ולהמתיקו במים ז"פ (=ז' פעמים) עד שהוא נעשה מתוק'.





לחזור אל השורש
יש בדברי המדרש אמירה אלוקית גדולה; תינוק הייתי, היית, היינו, ולא חטאנו, כלומר: נקודות הראשית של האישיות שלנו הן נקודות טהורות ותמימות. התגדלנו, התפתחנו, צמחה ההכרה השכלית ואיתה צומחים גם היצרים. ואז השאלה הגדולה והאחריות הגדולה היא לאן פנינו מועדות?
אם אנחנו ערניים, אם אכפת לנו מאותה נשמה אלוקית שיש בנו, נטעין אותה, נפתח אותה, נחדש אותה, נשמח בה ונשתדל להטות אליה את כוחות החיים. וממילא, יותר יופיע בחיינו החותם של היצר הטוב. אבל אם ניסחף אחרי חיצוניות החיים, נישחק, ונזיז הצידה את נקודת האמת הפנימית של הנשמה, אנו פותחים בכך בעצמנו פתח ליצר הרע.
ואולי אפשר להוסיף, שהמדרש, בעקבות התורה, לא רוצה חלילה שיתפרש רצונו של הבורא כמצליף בנו וכמייאש אותנו באמירה שאין סיכוי לשינוי, אלא בדיוק להפך; אתה יכול לעשות אותו טוב. אפשר על ידי התמודדות נכונה ליצור איזון בין הכוחות באופן שהצד החיובי יהיה המכוון והבונה.

התחדשות - לפני ה'
משהו מן תחושה הזאת מופיע גם בהפטרה שנקרא השבת. אומר הנביא ישעיהו :
"כִּי כַאֲשֶׁר הַשָּׁמַיִם הַחֲדָשִׁים וְהָאָרֶץ הַחֲדָשָׁה אֲשֶׁר אֲנִי עֹשֶׂה עֹמְדִים לְפָנַי נְאֻם ד' כֵּן יַעֲמֹד זַרְעֲכֶם וְשִׁמְכֶם".
השם שלנו וזרענו הם ההמשכיות שלנו. הכול מתחדש בדור התחייה; השמים מתחדשים, הארץ מתחדשת. החידוש מבורך כשלעצמו, כראש חודש, אבל יחד אתו, יש להגיד את המילים 'לְפָנַי', לפני ה'. שההתחדשות תהיה מכוונת לשאלה: מה ה' רוצה מאיתנו? איזו נחת רוח אנחנו יכולים לעשות לו? זה לא עניין של שלטים, חצוצרות והכרזות. זה עניין של האדם מול עצמו, בתוך ליבו פנימה.
ואולי הדברים תואמים גם להמשך דברי הנבואה : "וְהָיָה מִדֵּי חֹדֶשׁ בְּחָדְשׁוֹ וּמִדֵּי שַׁבָּת בְּשַׁבַּתּוֹ יָבוֹא כָל בָּשָׂר לְהִשְׁתַּחֲוֹת לְפָנַי אָמַר ד'": - מי יודע, אולי מכוון הנביא ישעיהו גם לחבלי משיח; הבשר, הגוף, החומר. שכפי הדברים שאמרנו לעיל: בשטחיות, אנו עלולים להטות אותם לשלילה, אבל אפשר להטות אותם גם לחיוב. אפשר להצמיח מהם השתחוות לה'. כלומר, כאשר כוחות החיים יהיו אלה המגלים את קידוש ה' באמת.
הלוואי, בזכות שורשינו, בזכות ההנהגה האלוקית, בזכות הגאולה, נהיה ראויים לדור של חידוש וקידוש ביחד ולא חלילה בסתירה ובהעדפה.

" לרפואתו של הרב אלישע בן ברטה בלהה בתוך חולי ישראל.
ערך הרב ליאור לביא ע"פ שיחות הרב בשנת תשע"ח שנאמרו בוואטסאפ.




הצטרפות לרשימת התפוצה
לקבלת העלון ועדכונים מערוץ מאיר מידי שבוע במייל הירשם כאן: