ערוץ מאיר

באהבה ובאמונה

כל הנושאים
פרשה קודמת: מקץ
פרשה נוכחית: ויגש
פרשה הבאה: ויחי
 


מעכבי הנישואין- בחירה ב'

אסתר אברהמי

(שרון מצויה בתהליך שבו היא מנסה ומתקדמת שלא להאשים את הסביבה. תוך כדי כך גילתה שההאשמה יצרה מסך על הקשיים שלה בבחירות בחיים בכלל ולקראת נישואין בפרט. היא נשארה בתסכול מהפגישה הקודמת והתעורר בתוכה הרצון לדעת לבחור באופן עצמאי.)
"היה לי שבוע קשה..." אמרה כשאך נכנסה. "מרוב תסכול כעסתי על ההורים וגם על עצמי, שכבר מאחורי שנות חיים ועדיין אינני יודעת לבחור. אחרי שהרגשתי שנכנסתי לאנרגיה שלילית, נזכרתי שאמרת שלא לעסוק בהאשמות, כי זה רק מזיק יותר. נדהמתי לגלות, עד כמה הרגל נעשה טבע ולמרות ההבנה והתהליך שאני נמצאת בו, התקשיתי לצאת מההאשמות. עכשיו אני ממש מיואשת. עדיין מאשימה ולא יודעת לבחור... כמה זמן זה עוד ייקח???
הבנתי לליבה ולרגשותיה. הסברתי לה שנפש האדם מורכבת ותהליך בריא בנוי מהתקדמויות ומנסיגות. הראש מבין, אך הגוף זקוק לזמן עיכול ולשינון ההבנות, בבחינת:"והשבות אל לבבך".
לאחר שנרגעה מעט, הצעתי לשרון לתרגל מקרה מהעבר שבו התקשתה לבחור. היא בחרה את הקשר הזוגי האחרון שהתנתק. הצעתי שנשחזר את הסיטואציה וניצור אותה מחדש, כאילו זה רלוונטי עכשיו. פניתי אליה ואמרתי שאשמח להיות שותפה למחשבות ולהתלבטויות שלה לגבי הבחור. היא סיפרה לי על החסרונות והיתרונות שלו ואמרה שהיא מבולבלת ולא נראה לה שהוא מתאים לה. עשיתי איתה תהליך של קבלת החלטות. אילו יתרונות משמעותיים יותר ואילו פחות וכך לגבי החסרונות וכן הלאה. שיתפתי אותה בהנחת יסוד, שלא תיתכן מציאות ריאלית, שהיא תקבל רק יתרונות. שרון הבינה כראוי את הרציונאל. אך משהתבקשה להחליט, היא אמרה שאינה מסוגלת, כי אף שהחסרונות אינם משמעותיים, הם בכל זאת מפריעים לה.
ציינתי בפניה שהיא יודעת לבחור, בשל העובדה שהיא כבר בחרה ואפילו די בקלות. היא הופתעה מהאמירה שלי ושאלה, "איך זה יכול להיות, אם אני לא יודעת שבחרתי??" עניתי לה, שהיא בוחרת לא לבחור וזוהי גם בחירה! האמירה הזאת, הייתה בשבילה חדשה ומפתיעה. אח"כ, בדקנו ביחד, מה הביא אותה לכך שהיא בוחרת לא לבחור בחייה. בבירור נסיבות חייה, הסתבר, שהוריה ובעיקר אמה, היו נדרכים וחוששים מתגובות הזעם שלה ולכן לקחו אחריות במקומה והחליטו בשבילה. מכיוון שהיא ידעה שמחד, יש מי שיבחר בשבילה ואין לה אחריות ומאידך, הוריה רגישים כלפיה וחוששים ממנה, היא בחרה שלא לבחור ובד בבד, להאשים את הוריה. ה"גילויים" הללו, שהיא בחרה שלא לבחור ולכל בחירה יש תוצאה בהתאם, גרמו לה להרגיש את המשמעות וכובד האחריות שיש לה על מהלך חייה עד כה. שרון התכנסה בתוך עצמה, כדי לעכל את מה ששמעה זה עתה. לפתע פרצה בבכי ממושך. נראה היה, שהבכי הזה היה סוג של הבנה משחררת. כי כאשר נרגעה, אמרה:"המבט הזה חדש לי לגמרי. תמיד ראיתי את עצמי כמסכנה ולא מסוגלת להחליט. עכשיו אני מבינה, שהחלטתי לא להחליט ובכלל לא הייתי מסכנה... החיים שלי התנהלו לפי הבחירות הללו... די... אני רוצה לבחור נכון".
"כדי לבחור נכון" אמרתי לה, "חשוב תחילה לקבל את חוקי המציאות, שהעולם חסר ואינו מושלם. שלמות יש רק אצל הקב"ה. לכן בכל דבר ובכל אדם יש חסרונות ויתרונות".
שרון אמרה לי, שאת חוקי המציאות הללו שמעה אין ספור פעמים. אך רק עתה, היא חשה את משמעותם. "טוב. הבנתי שאין טעם ואפילו זה לא חכם להילחם עם המציאות. אבל זה חלק ממני. איך אפשר אחרת??"
הצעתי, שתתחיל לתרגל עם בני הבית: להתמקד ביתרונות ולהעצים אותם. כך החסרונות יהפכו שוליים יותר ויותר וכך החיים יהיו איכותיים ושמחים יותר. "זו בחירה" אמרתי לה. "ללא בחירה ביתרונות, הבחירה תהיה בחסרונות והחיים ייראו בהתאם.
"התרגול במשך היום, יאפשר לך להתרגל לראות יתרונות. ההרגל, בעז"ה במשך הזמן, יהפוך להיות טבע שני שלך".
בנוסף, כחלק מתהליך התרגול, חשוב לתת את הדעת, שגם היתרונות וגם החסרונות של כל אחד מבני הזוג, הם "כלי עבודה " בעבודת המידות. הם התנסויות, שפותחות ראייה חדשה, שמנוססת ומרוממת את בני הזוג. בבחינת, "נתת ליראיך נס להתנוסס..." (תהילים ס).

הצטרפות לרשימת התפוצה
לקבלת העלון ועדכונים מערוץ מאיר מידי שבוע במייל הירשם כאן: