ערוץ מאיר

באהבה ובאמונה

כל הנושאים
פרשה קודמת: מקץ
פרשה נוכחית: ויגש
פרשה הבאה: ויחי
 


קריקטורות אנטישמיות ולידתו של פלא

הרב ליאור אנגלמן

לכאורה דבר לא מצחיק בדמותו של יצחק. ובכל זאת האיש שמבטא את מידת הגבורה, האיש שמרוב רוממותו נופלת אשתו המיועדת מן הגמל, הנעקד בהסכמה בן השלושים ושבע, זכה לשם המפתיע יצחק.
לידתו עטופה בצחוק מתחילה ועד סוף. אברהם נופל על פניו וצוחק. שרה צוחקת בקרבה, היא מכחישה אך המלאך מקפיד לומר שצחקה. כשנולד מתברר שכל העולם צוחק, "כל השומע יצחק לי". אחר כך גם ישמעאל מצחק, צחוק שהביא לגירושו.
מה כל כך מצחיק ומדוע חשוב היה שהלידה הזאת תהיה עטופה בצחוק מתחילה ועד סוף?
הצחוק מתרחש כשהסדר המוכר והטבעי נשבר. דמיינו לרגע את פוטין יורד מן המטוס בנתב"ג בדרך לפגישה ממלכתית ומחליק על בננה. מצחיק. מצחיק שהאיש הקשוח שמנהיג ביד רמה נכנע לקליפת בננה. זה לא צפוי. החוק המוכר נשבר. כבר דרשו דורשי רשומות "צחוק" - צא חוק. במקום שהחוקים המקובעים נשברים בוקע צחוק גדול, צחוק של שחרור מכבלי הטבע, מן ההכרח והמוסכמה.
זה בעצם הסיפור שלנו. אנחנו עם "מצחיק". אף הסבר רציונלי לא יסביר את הקיום היהודי, את סוד הקסם שמחזיק את העם הזה על אף גלים שאיימו לשטוף. זה לא טבעי, לא הגיוני, זה שובר את כל החוקים.
הרש"ר הירש מסביר שבדיוק בשל כך נולד יצחק שלא כדרך הטבע. הקב"ה חיכה לזקנתם של שרה ויצחק כדי לעשות את הבלתי-ייאמן, על מנת לחקוק בתודעה של אברהם ושרה, ואחר כך בתודעת העולם כולו - העם הזה לא כפוף לחוקי הטבע, הוא יוצא מן החוק, הוא צחוק ופלא, שהעולם הרציונלי יתקשה לעכל. לא רק יצחק, גם יעקב וחלק מבניו ייוולדו אחרי שיאפסו התקוות, ככה זה כשנולד עם פלא. גם האמונה שלנו פלאית, איזה עוד עם מאמין בקדושת החיים, איזה עם עומד בראש השנה ומתפלל ומאמין ב"יעשו כולם אגודה אחת" בשעה שהעולם נראה כמו פקעת אנושית מדממת. אברהם צחק בגלוי ושרה צחקה בקרבה. הצחוק של שניהם לא נבע מחוסר אמונה, אדרבה, דווקא מפני שהאמינו זה היה כל כך מצחיק ומפליא. וכששרה התכחשה לצחוק חשוב היה להתעקש- צחקת! בצדק צחקת! נולד כאן פלא.
והעולם הרציונלי מתקשה לעכל את הפלא הזה, ליצני הדור אמרו שיצחק הוא בנו של אבימלך. כמה הגיוני, הרי הנס ניכר בגופה של שרה ואברהם נשאר זקן, תשעה חודשים לפני כן היתה בשבי אבימלך, מה יותר הגיוני מזה. ויש שערערו על כל הפלא ואמרו שלקחה שרה אסופי מן השוק והביאו ילדים שתיניק כדי להוכיח אימהות. וכל ההוכחות לא יעזרו, ובמהלך הדורות יציירו אותנו בקריקטורות אנטישמיות, וניראה שונים ומשונים, כי קשה יהיה לעולם לקבל את השוני שלנו שאכן קיים, ומה יותר קל מלפטור את הבעיה היהודית באף ארוך על פניו של מלווה בריבית. כי פלא הוא פלא, או שאתה משתאה ומתפעל, או, כמו ישמעאל אתה מבטל ומזלזל. ואף שהצליחה שרה להיניק את ילדי כולם יש להניח שהליצנות המשיכה לחגוג מאחורי גבה. ככה זה. קשה לכלוא פלא בהוכחות הגיוניות. ובינתיים, חשוב שאנחנו נצחק בקול ונכיר בפלא הזה.


תגיות: ליצני הדור | פרשת וירא | יצחק אבינו



מאמרים נוספים מעלון פרשת וירא תשע"ט:
עין טובה - הרב דב ביגון
פרשה ונפש בחבלי משיח - וירא - הרב אלישע וישליצקי
זריזות - הרב יורם אליהו
דבקות בד' - הרב דוד לנדאו
הרחיבי מקום אהלך - הרב אייל ורד
חרטה אחרי אירוסין - אסתר אברהמי

הצטרפות לרשימת התפוצה
לקבלת העלון ועדכונים מערוץ מאיר מידי שבוע במייל הירשם כאן: