ערוץ מאיר

באהבה ובאמונה

כל הנושאים
פרשה קודמת: מקץ
פרשה נוכחית: ויגש
פרשה הבאה: ויחי
 


זריזות

הרב יורם אליהו

"וישכם אברהם בבוקר", שלוש פעמים נאמר בפרשתנו. תחילה (יט כז): "וישכם אברהם בבוקר אל המקום אשר עמד שם את פני ה'," מכאן למדו חז"ל שאברהם תיקן תפילת שחרית כי התכוון להתפלל עליהם, אחרי שלא מצא להם זכות בדין(ספורנו). פעם שניה, (כא יד) "וישכם אברהם בבוקר ויקח לחם וחמת מים ויתן אל הגר.." והוא משלח אותה ואת ישמעאל מביתו. והשלישית בעקידה (כב ג): "וישכם אברהם בבוקר ויחבוש את חמורו". בכל המקרים האלה מציינים המפרשים את זריזותו של אברהם למצוות. על שילוח הגר וישמעאל כתוב בביאורי העניינים שמובא בחומש רב פנינים: "הכתוב מגיד בזה צדקת אברהם שאף שהיה בזה קצת אכזריות לשלח אמתו ובנה למדבר... כיון שהיה ציווי הבורא יתברך זירז עצמו למצווה כדין זריזין מקדימין למצוות". וכן פירש רש"י על וישכם אברהם שנאמר בעקידה: "נזדרז למצווה".
מבאר המהר"ל (נתיב הזריזות פ"ב): "מדת הזריזות היא המידה שצריכה אל עבודת ה' יתברך.." כנאמר במס' אבות, 'רבי יהודה בן תימא אומר: הוי עז כנמר וקל כנשר ורץ כצבי וגיבור כארי לעשות רצון אביך שבשמים'. והוא מסביר שבאדם יש עצלות טבעית וכבדות מפני חומריות גופו וזה גובר על פעולת הנפש ולכן בא רבי יהודה בן תימא ומזהיר אותנו על-כך ואומר שעל האדם לצאת מכובד ועצלות גופו "ועוד יותר צריך זריזות כי האדם נחשב גופו וטבעו כבד עליו עד שהנפש כאילו בטל ואינו פועל... וכך יעשה האדם עצמו שיהיה גובר על טבעו החומרי, לעבודת אביו שבשמים ולא יהיה לו מונע מטבעו החומרי. ודבר זה הוא עיקר ושורש בעבודת ה' יתברך".
המסילת ישרים מרחיב ומעמיק במידת הזריזות. בעוד שהזהירות עניינה 'סור מרע', הזריזות היא ב'עשה טוב', וצריך פיקחות גדולה לאחוז במצוות, כי היצר הרע משתדל למנוע מהאדם את קיום המצוות "ומי שרוצה לזכות לעבודת הבורא יתברך, צריך שיתגבר נגד טבעו עצמו ויתגבר ויזדרז". ועוד אומר כי חלקי הזריזות הם שניים. אחד לפני המעשה שלא יחמיץ את המצווה, ימהר לאחוז בה ברגע שהיא מזדמנת לפניו פן יהיה עיכוב למעשה הטוב. והשני, אחרי התחלת המעשה, שימהר להשלים את המצווה ולא כמי שרוצה להוריד מעליו מטען כבד.
ועוד מלמד יסוד גדול, "שכמו שהזריזות הוא תולדת ההתלהטות הפנימי, כן מן הזריזות יולד התלהטות", כי מי שפועל במצווה בזריזות ובמהירות גורם שתבער בו תנועתו הפנימית, והחשק למצווה יגבר בו, אך אם הוא מתנהג בכבדות "תנועת רוחו תשקע ותכבה". כך שהדבר היותר נרצה בעבודת ה' "הוא חפץ הלב ותשוקת הנשמה", כמו שדוד המלך מתבטא בתהילים "כאיל תערוג על אפיקי מים כן נפשי תערוג אליך אלוקים", "צמאה לך נפשי" וכו' . ונותן המסילת ישרים עצה למי שאינו במצב כזה של תשוקה פנימית לוהטת, "שיזדרז ברצונו כדי שימשך מזה שתיולד בו החמדה בטבע כי התנועה החיצונית מעוררת הפנימית". ובודאי שמה שביד האדם זו התנועה החיצונית ואם ישתמש בה ויעשה מעשיו בזריזות, תיוולד בו השמחה וההתלהטות הפנימית לעבודת יוצרו.
האם הזריזות היא עוד סעיף צדדי במצווה או חלק מהותי בה? כותב הרב קוק זצ"ל במאמר העונג והשמחה באדר היקר, "רק כשיתענג האדם וישמח במעשה הטוב והישר - אז יהיה חרוץ לעשותם בתכלית שלמותם" כלומר ששלמות המצווה תופיע רק מתוך הזריזות במצווה שמבטא את ההתלהטות הפנימית שבאדם. הרחיב דברים על-כך מו"ר הרב עוזי קלכהיים זצ"ל במאמרו המיוחד 'אורות העקידה' בספרו 'אדרת אמונה'. הוא מציין את השמחה שיש לאברהם בהליכתו לעקידה שבאה לידי גילוי בזריזותו. "הזריזות והמהירות יוצרים מתח נפשי המדביקים וקושרים את האדם לאותו עולם של שלמות שבו אין מעצורים ועיכובים... מתברר שאין הזריזות משהו נוסף למצווה אלא חלק מ ה ו ת י באופייה של המצווה, הזריזות שייכת לעולם הרוחני, המדלג על פני האיטיות שבעולם החומרי, כל מי שקרוב לעולם הרוח חייב לסגל מידה זו". מוסיף הרב עוזי שבכל המקומות שהזכירו חז"ל את הזריזות הם לא התייחסו רק למהירות אלא לשלמות שבעשייה, וזאת מצאנו גם באברהם בעקידה "כל המעשים שלפני העקידה ואחריה, מוכיחים שהשכמתו בבוקר ועשיית כל מכשירי המצווה בצורה נאותה - נובעים מזריזותו של איש המעלה, האוהב והשמח בצוותיו. הזריזות והסדר הם ביטוי לפעולה הנעשית בישוב הדעת, הסדר מוכיח שהזריזות נובעת מנפש שלמה שואפת למעלות רוחניות". (אדרת אמונה עמ' 67). שנזכה לדבוק במידה יקרה זו כדברי דוד מלכנו שמשבח את חלקו ואומר, "חשתי ולא התמהמהתי לשמור מצוותיך".


תגיות: מידת הזריזות



מאמרים נוספים מעלון פרשת וירא תשע"ט:
עין טובה - הרב דב ביגון
פרשה ונפש בחבלי משיח - וירא - הרב אלישע וישליצקי
דבקות בד' - הרב דוד לנדאו
הרחיבי מקום אהלך - הרב אייל ורד
חרטה אחרי אירוסין - אסתר אברהמי

הצטרפות לרשימת התפוצה
לקבלת העלון ועדכונים מערוץ מאיר מידי שבוע במייל הירשם כאן: