ערוץ מאיר

באהבה ובאמונה

כל הנושאים
פרשה קודמת: מקץ
פרשה נוכחית: ויגש
פרשה הבאה: ויחי
 


חרטה אחרי אירוסין

אסתר אברהמי

חיים (שם בדוי) ביקש פגישה בדחיפות. סיפר שהוא במצוקה ונעניתי לבקשתו. כשהתיישב אמר: "לאחר קשר ארוך, קיבלתי אומץ להחליט חיובי עם בחורה מקסימה. אז התארסנו סוף סוף. אלא, שלמחרת האירוסין, הרגשתי חרטה גדולה על המהלך. נעשיתי מתוח, עצבני ומלא ספקות, האם באמת בחרתי נכון? מי מבטיח לי שזו באמת המתאימה לי בדיוק? התוצאה הייתה שהתחלתי לבחון את התנהגותה של ארוסתי, לחקור אותה, איך היא תתנהג במצבים שונים אחרי החתונה וכד'. פתאום כאילו נפקחו עיני והתחלתי לראות בה תכונות שליליות, שלא ראיתי בה לפני האירוסין ואפילו המראה שלה, כבר לא מוצא חן בעיני. נעשיתי עצוב והיא מבולבלת ממני. ההורים שלי לוחצים ואומרים שהכל יהיה בסדר וההרגשה הזאת תעבור לי אחרי החתונה. אני לא מוכן להתחתן ככה. אני שואל את עצמי, למה נכנסתי לבוץ הזה... אני שוקע... במקום להרגיש שמח ומאושר... אני רואה את החברים שלי המאורסים, איך הם בעננים ואני... בקרשים...."
"לרוב, לאחר בחירה משמעותית, מרגישים חרטה. אכן לא שייך להתחתן באווירה כזו כמו שאתה מתאר. חשוב לי לשאול אותך, האם אתה בדרך כלל טיפוס מתלבט?
"לא. בד"כ אני יודע מה אני רוצה. קיבלתי החלטות רבות בחיים. אבל תסכימי איתי שזו החלטה גורלית... זה לכל החיים. האושר שלי תלוי בהחלטה הזאת. מאיפה אני אדע שזו האשה שה' הועיד לי? אני לא מצליח לשמוע את ה'בת-קול' משמים...."
" אני מציעה שנעסוק עתה בהשתדלות אנושית ולא במה שמעבר אלינו. תפקידה של החרטה, ליצור בדיקה מחודשת של ההחלטה כדי לייצב אותה ולהרגיש שלמות עצמית.
נסה להיות קשוב ולהרגיש מה גורם לך להרגיש כך?"
"עולים בתוכי ספקות רבים על העתיד לאחר החתונה. אני לא יודע, אם באמת היא תהיה כמו שאני מדמיין לעצמי. אני חושש שמא לא נצליח לפתור את הקונפליקטים, שכולם מבטיחים שיהיו חלק מהחיים שלנו... בקיצור, העתיד אצלי הוא בסימן שאלה גדול ואני פוחד להתחתן."
"הספקות הללו שאתה מתאר יהיו קיימים, עם כל אחת. באמת אי אפשר לדעת עכשיו כיצד העתיד ייראה עד שלא יהיה. אפשר לדבר עליו, צריך וחובה להסכים ביחד על ראייה משותפת של העתיד. לאף אדם אין ביטוח על העתיד. העיקר שיהיה מסלול משותף, שתלכו בו יחדיו. באופן כזה, רוב הסיכויים שתצליחו להגשים את הדרך המשותפת. קרוב לודאי שתגלו קשיים וקונפליקטים ביישום הדרך. זה טבעי וכך בונים את החיים המשותפים. אלו ספקות נורמליים. כדי לצאת מהם, תצטרכו לממש את המסלול שבחרתם.
לכן אלה הם ספקות שאינם קשורים לארוסתך. הם שלך.
מה היו השיקולים שגרמו לך להחליט באופן חיובי ולהתארס?"
חיים שמח על השאלה וענה בחיוך:
"*יש בינינו התאמה באורח החיים הדתי שאנחנו רוצים.
*היא מוצאת חן בעיני ואנחנו מחכים ומתגעגעים לפגישות בינינו.
*היא כל כך נמרצת ופעילה, שזה הפוך ממני וזה בדיוק מה שחסר לי וגם מושך אותי אליה.
*חוץ מזה, היא גם קצת מזכירה לי את אמא שלי. יש בה משהו מוכר ונעים לי מאד."
חייכתי אליו ואמרתי:"אתה מונה את הדברים החשובים מאד בקשר זוגי נכון ויציב. אם כך, איפה הבעיה?
האם אתה 'חוקר' את ארוסתך, כי נראו לך התנהגויות אצלה שסתרו את מה שראית אצלה קודם? או שה'חקירות' נובעות מהפחד הכללי מהעתיד?"
הוא שתק, חשב ואמר:
"עכשיו שמניתי את מה שמחבר בינינו ונעים לי, פתאום אני מרגיש שזה באמת הפחד מהעתיד הלא ידוע.. אז איך ארגיע את הפחד הזה?"
הפחד הזה יירגע, כשתתחיל לפעול בכיוון שאתם רוצים. תראה לנגד עיניך את הטוב שבה ובך, את השאיפה המשותפת ותצאו למסע חיים משותף. גם אברהם אבינו לא ידע לאן ללכת. המטרה והשאיפה היו ברורים לו ויצא אל הלא-נודע מתוך אמונה בה' שיוביל אותו אל המקום הנכון לו.
העשייה יוצרת את המציאות, שאתה שואף אליה. לך לך ותצליחו בדרככם.
מזל טוב.


תגיות: אירוסין | קבלת החלטות



מאמרים נוספים מעלון פרשת וירא תשע"ט:
עין טובה - הרב דב ביגון
פרשה ונפש בחבלי משיח - וירא - הרב אלישע וישליצקי
זריזות - הרב יורם אליהו
דבקות בד' - הרב דוד לנדאו
הרחיבי מקום אהלך - הרב אייל ורד

הצטרפות לרשימת התפוצה
לקבלת העלון ועדכונים מערוץ מאיר מידי שבוע במייל הירשם כאן: