ערוץ מאיר

באהבה ובאמונה

כל הנושאים
פרשה קודמת: ויגש
פרשה נוכחית: ויחי
פרשה הבאה: שמות
 


מידה בפרשה - חסד

הרב יורם אליהו

" והיה הנערה אשר אומר אליה הטי נא כדך ואשתה ואמרה שתה וגם גמליך אשקה אותה הוכחת לעבדך ליצחק ובה אדע כי עשית חסד עם אדני" (כד, יד). ומה ההוכחה מכאן? אומר רש"י: "ראויה היא לו שתהא גומלת חסדים וכדאי ליכנס לביתו של אברהם". כלומר אליעזר בוחן את רבקה במידת החסד, שהיא יסוד גדול בבית אברהם, ומי שניחן בתכונה זו ראוי להיכנס לביתו של אברהם. וכך מובא במדרש (ילקוט תהילים,תת"ם) על הפסוק 'משכיל לאיתן האזרחי (זהו אברהם), חסדי ה' עולם אשירה', "שאלו את איתן האזרחי על מה העולם עומד, אמר להם על החסד שנאמר והוכן בחסד כסאך". המדרש מביא משל לכסא של ארבע רגליים שאחת קצרה, והיה מתמוטט, נטל צרור (אבן קטנה) וסמכו, "כך היה הכסא של הקב"ה כביכול מתמוטט עד שסמכו הקב"ה, ובמה סמכו? בחסד, הוי אומר עולם חסד יבנה". החסד הוא אפוא יסוד העולם ויסוד כסא ה' בעולם. ובעולם של רשע, עולם של אלילות ורוע, בא אברהם ומחדש רעיון חדש - חסד, שאומר: נתינה, אהבה, התחשבות ,רצון לעזור. וממילא הדרך להמשך המהלך הזה בעולם יופיע על-ידי שבת זוגו של יצחק תהיה אף היא גומלת חסדים. אליעזר העבד הנאמן יודע את הסוד הזה ועל-כן הוא בוחן את רבקה במידה יסודית זו, והיא אכן נמצאת ראויה לבית אברהם.
השפעת החסד על העולם כולו.
על המילים 'כי חפץ חסד הוא' נאמר בספר תומר דבורה "שיש בהיכל ידוע מלאכים ממונים לקבל גמילות חסדים שאדם עושה בעולם הזה, וכאשר מדת הדין מקטרגת על ישראל, מיד אותם המלאכים מראים החסד ההוא והקב"ה מרחם על ישראל, מפני שהוא חפץ בחסד". והוא מוסיף, "ואם היות שהם חייבים, אם הם גומלי חסד זה לזה - מרחם עליהם". נמצא שהחסד אכן מקיים את ישראל ואת העולם, שהרי גם אם התחייבנו לפני המקום, ברגע שיש לנו אוצרות של חסד, הוא חס ומרחם עלינו ודן אותנו ברחמים. ולכן, אומר התומר דבורה, כך גם צריך האדם להתנהג עם חברו, שאפילו אם יש אדם שמכעיס אותו, "אם יש בו צד טובה, שמטיב לאחרים, או מידה טובה שמתנהג כשורה, יספיק לו צד זה לבטל כעסו מעליו וירצה לבו עמו ויחפוץ חסד".
חסד של אמת.
החסד היותר מיוחד ושלם הוא החסד שהעושה אותו אינו מצפה לגמול אלא עושה אותו לשמה, בלי לחשוב 'מה יצא לי מזה ומה אקבל בתמורה'. ולכן הגדירו חכמים את החסד שעושים עם המת בטיפול בקבורתו ובלוויה, חסד של אמת, שכך ביקש יעקב מיוסף: "ועשית עמדי חסד ואמת אל נא תקברני במצרים" ופירש רש"י, חסד שעושים עם המתים הוא חסד של אמת שאינו מצפה לתשלום גמול" (בראשית מז, כט).
תורת חסד.
על הפסוק "ותורת חסד על לשונה". שאלו חכמים וכי יש תורה של חסד ותורה שאינה של חסד, אלא "תורה ללמדה היא תורה של חסד ושלא ללמדה זו היא תורה שאינה של חסד" (סוכה מט, ב). אומר הגאון מוילנא בפירושו למשלי, "כי מה שאדם לומד בעצמו, הוא מחויב, כי לכך בא לעולם כמו שאמרו חז"ל: אם למדת תורה הרבה אל תחזיק טובה לעצמך כי לכך נוצרת. אבל ללמד זהו תורה של חסד". מצווים אנו על מידת החסד מיסוד אבינו הראשון וחייבים אנו לדעת שהחסד היותר גדול שאנו יכולים לעשות עם עצמנו ועם העולם כולו, זה בלימוד התורה ועל-ידו נזכה באמת לעולם שיבנה בשלמות, בחסד.

הצטרפות לרשימת התפוצה
לקבלת העלון ועדכונים מערוץ מאיר מידי שבוע במייל הירשם כאן: