ערוץ מאיר

באהבה ובאמונה

כל הנושאים
פרשה קודמת: ויגש
פרשה נוכחית: ויחי
פרשה הבאה: שמות
 


קטונתי מכל החסדים

הרב חגי לונדין

דבר תורה קצר לפרשת וישלח


בפרשת וישלח אנו פוגשים שני שמות של יעקב שנראים סותרים זה את זה. מצד אחד 'יעקב' - שם שמבטא שפלות וענווה. סוג של קבלת הדין. 'עקב הרגל' הוא ביטוי לאבר הנמוך ביותר בגוף האדם.
לעומת זאת יעקב אבינו מקבל בפרשה שם נוסף - ישראל. שם שמבטא התמודדות ומאבק. 'שרית עם א-לוהים ואנשים ותוכל'.
בעומק הדברים השמות משלימים זה את זה. ענווה ושפלות, אין כוונתן אפסות של האדם, אלא הפתיחות שלו מול גודל אינסופי שעומד בבסיס החיים שלו. עקב, משמעותו היכולת להבין שבסיס כל הגוף נשען על העקב, על היכולת להיות מחובר לקרקע; להבין היכן אנחנו ומתוך כך לאן ניתן להתקדם. באופן טבעי, העקב מאפשר את ה'שרית עם אנשים וא-לוהים ותוכל' - יכולת ההתמודדות עם המציאות, הפיסית והרוחנית, מתאפשרת רק מתוך ענווה.
רק מי שמרגיש עצמו עקב זוכה להיות ישראל. רק מי שמלא ענווה מסוגל ל'שרות' לנצח, להישאר לנצח. יעקב אבינו, אומרים חז"ל, 'לא מת'. רוחו של יעקב. יעקב אבינו חיה לנצח. 'ענוים', אומר דוד המלך - 'ירשו ארץ'. דווקא הם ישארו בסוף לרשת את המציאות.


לדבר תורה שבועי מצולם ומשוכתב מהרב לונדין - ניתן לשלוח הודעת וואטסאפ (!) למספר 0545753771


תגיות: פרשת וישלח



מאמרים נוספים מעלון פרשת וישלח תשע"ט:
הפסקת אש בעזה?! - הרב שלמה אבינר
"וישקהו" - פרשת וישלח - הרב זיו רוה
ישרות - הרב יורם אליהו
קטונתי - הרב ליאור אנגלמן
בין יעקב לעשו - הרב דוד לנדאו
"ויותר יעקב" - הרב יואב מלכא
בדיחידוש - הרב יואב מלכא
יַלְדוּת קָשָׁה - הרב שלמה אבינר

הצטרפות לרשימת התפוצה
לקבלת העלון ועדכונים מערוץ מאיר מידי שבוע במייל הירשם כאן: