ערוץ מאיר

באהבה ובאמונה

כל הנושאים
פרשה קודמת: מקץ
פרשה נוכחית: ויגש
פרשה הבאה: ויחי
 


סידרת 'אבולוציה רוחנית' - חלק ג': המשבר כקריאה לפעולה

נתן קוטלר

חלק ג': המשבר כקריאה לפעולה| מאת: נתן קוטלר

יש פתגם ביידיש "אם הכל כל כך טוב, איך ייתכן שהמצב גרוע כל כך?" ואם כן, עלינו לשאול: אם העולם מתקדם בכל עת, כיצד ייתכן שיש נסיגות ומשברים?! מה תפקיד המשבר? וכיצד עלינו להתמודד עמו?

כיצד להתייחס למשבר?
מצינו שתי גישות להתמודדות עם משבר. רבי עקיבא לימד "לעולם יהא אדם רגיל לומר כל דעביד רחמנא לטב עביד [=כל שעושה הקב"ה לטוב עושה]" (ברכות ס, ב). לעומתו, נחום 'איש גם זו' (רבו של רבי עקיבא - חגיגה יב, א) היה אומר על כל מאורע שהיה קורה לו "גם זו לטובה" (תענית כא, א). מה ההבדל בין שתי הגישות?

הגישה של רבי עקיבא היא שבעתיד יהיה טוב ואילו הגישה של נחום 'איש גם זו' היא שכבר בהווה יש טוב (הרב אריה לוין, מפי השמועה). יש שאומרים שמדרגתו של נחום 'איש גם זו' היתה גדולה יותר שראה את הטוב שברע ולא הרגיש את הרע (משנה שכיר וארא).
אך גישתו של רבי נחום 'איש גם זו' טעונה ביאור והרי במשבר ישנו רע ממשי ולכן איך אפשר לומר עליו שהוא טוב? דווקא גישתו של רבי עקיבא נראית מציאותית יותר, שהרי הוא מרגיש את הרע ויחד עם זאת מראה לנו את התמונה הגדולה שבעתיד הרע ייהפך לטוב.
יש שהסבירו שייתכן שיש מקום לאדם לומר "גם זו לטובה" על מאורעות רעים שקורים לו בלבד, אך בוודאי שעל מאורעות רעים שקורים לאחרים אין להצדיק את הדין, אלא יש להתפלל ולפעול לביטול הגזירה (משנה שכיר שם).
המשבר כקריאה לפעולה

ה'טור' וה'שולחן ערוך' פסקו להלכה דווקא את גישתו של רבי עקיבא ולא את גישתו של נחום 'איש גם זו': "לעולם יהא אדם רגיל לומר: כל מה דעביד רחמנא, לטב עביד" (שו"ע או"ח רל, ה; עיין בחכמת שלמה). ובאמת מצינו שרבותינו הדריכו אותנו שלא לומר על גזירה או על מאורע רע "גם זו לטובה", שהרי אין לנסות להצדיק משבר או צרה, אלא יש להתפלל לביטול הגזירה, להילחם כנגד הרוע ולפעול לתקן את העולם. אם כן, הגישה הנכונה להתמודדות עם משבר היא גישה אקטיבית ולא פסיבית. זה בדיוק ההבדל בין אופטימיות לתקווה. שמעתי ממו"ר הרב יונתן זקס, הרב הראשי הקודם של בריטניה שהאופטימיות היא האמונה שהעולם ישתנה לטובה ואילו התקווה היא האמונה שעלינו מוטלת החובה והיכולת לשנות את העולם לטובה.

אמנם ב'מבט על', המשבר לא רק מגיע לטובה, אלא הוא גם בעצמו טוב. תפקיד המשבר או הנסיגה הוא להתסיס אותנו, לעורר אותנו לפעולה. המשבר גורם לנו לדייק את עצמנו יותר, לאחות את הקרעים בעולם ולהצמיח בנו כוחות שלא ידענו על קיומם לפני כן. אך אין להסתפק באמונה זו, אלא יש לתרגמה למעשים קונקרטיים שהרי נבואה טובה אינה מתממשת באופן אוטומטי, אלא היא מתממשת על ידי מעשינו. ולכן אף שהקב"ה הבטיח ליעקב אבינו שישמור עליו (בראשית כח, טו), יעקב עדיין עשה השתדלות על ידי דורון, תפילה ומלחמה, שהרי הקב"ה שומר עלינו באמצעות ההשתדלות שלנו (ראה: 'אור השם' לרבי חסדאי קרשקש מאמר ב כלל ד פרק ב - תודה לרב אלישע אבינר שליט"א על ההפניה).
סיכום ומסקנות
האמת היא שאנו זקוקים גם לאמונה וגם למעשים. מצד אחד, האמונה שהעולם מתקדם ושמתוך המשבר יצמח הטוב - אינה מספיקה כשלעצמה. שהרי על האדם מוטלת האחריות והיכולת לקדם את העולם. אך מצד שני, ללא האמונה שהעולם אכן מתקדם, האדם לא יאמין בכוחותיו, ולכן, דווקא האמונה שהעולם יהיה טוב נותנת את הכוחות לפעול לתקן ולהפוך את העולם לטוב המיוחל.
לתגובות: natanorot@gmail.com


תגיות: נחום איש גמזו | הכל לטובה | סדרת אבולוציה רוחנית



מאמרים נוספים מעלון פרשת וישלח תשע"ט:
הפסקת אש בעזה?! - הרב שלמה אבינר
קטונתי מכל החסדים - הרב חגי לונדין
"וישקהו" - פרשת וישלח - הרב זיו רוה
ישרות - הרב יורם אליהו
קטונתי - הרב ליאור אנגלמן
בין יעקב לעשו - הרב דוד לנדאו
"ויותר יעקב" - הרב יואב מלכא
בדיחידוש - הרב יואב מלכא
יַלְדוּת קָשָׁה - הרב שלמה אבינר

הצטרפות לרשימת התפוצה
לקבלת העלון ועדכונים מערוץ מאיר מידי שבוע במייל הירשם כאן: