לא תראה את שור אחיך או את שיו נדחים והתעלמת מהם השב תשיבם לאחיך” (דברים כב א). רש”י מפרש: והתעלמת – כובש עין כאילו אינו רואהו. המצוה מדברת בבהמות ההולכות לאיבוד – אל לנו להתעלם מהן” אדרבא” יש להשיבן לבעליהן. וממנה אנו יכולים להקיש גם על בני אדם – ישנם בני אדם שהם בבחינת נידחים” דהיינו” שטועים בדרכי החיים ולא מוצאים את עצמם ואת דרכם” אל לנו להתעלם ולא להתייחס אליהם” אדרבא עלינו לפתוח את עינינו ואת ליבנו לקרב את הנידחים” לחזקם ולעודדם ולהחיותם. להשיבם אל אבינו שבשמים. וכמו שישנן בהמות שנידחות ישנן גם שנופלות ככתוב “כי תראה את חמור אחיך או שורו נופלים בדרך והתעלמת מהם הקם תקים עמו” (כב ד)” כך גם בני אדם שמונח על צווארם עול כבד מאוד” אם זה עול פרנסה” חובות” בריאות” בעיות משפחתיות ואחרות העלולות להביא את האדם לקריסה. וכשם שאנו מצווים להקים את החמור והשור” אנו מחויבים לעזור לאנשים הללו ולהקימם ולהעמידם על הרגליים.
נכון לעכשיו” אנו נמצאים בדור של קיבוץ נידחי ישראל. ואכן ישנם רבים שטועים בדרכי החיים ומחפשים את עצמם בארץ ובחו”ל” ומצוה גדולה לעזור להם למצוא את עצמם ולשוב אל משפחותיהם” אל עמנו” אל ארצנו ואל אבינו שבשמים.
וישנם שמרוב צרות נופלים וקורסים ומצוה גדולה לסייע בידם” להעמידם ולזקוף קומתם. הרי כל ישראל ערבים זה לזה. ומתוך שנעזור איש לרעהו נתחזק ונתאחד” ונזכה לישועה שלמה ונחמה שלמה במהרה בימינו אמן.
מהמצפה לישועה השלמה
