כלל ישראל ושבטי ישורון

ענייננו מתחיל מהצבור” מהאומה” משר האומה” ממלאך האומה” מנשמת האומה” ומהצבור בשלמותו נמשכים הפרטים. כל אחד ואחד מאיתנו הוא חלק מהמקור” מהשורש” מכלל ישראל. אוצר הכלל הולך ומתגלה בכל המובנים: חומרי ורוחני” ממלכתי” מדיני ותורני. העסק בתורה” השייכות לתורה הם מתוך שייכות לכלל ישראל: “אשר בחר בנו מכל העמים ונתן לנו את תורתו”.
“וישב-מקץ” הן שתי הפרשיות של השבטים. מציאות השבטים היא חיונית. יש הכרח אלוהי שכך יתגלה בניין בית ישראל בכל שלמותו האורגנית: בכל שבטיו” בכל חלקיו” בכל איבריו ובכל גידיו. וכל איבר וכל גיד הוא חלק של כלל ישראל כולו. יש חיוב אלוהי שכך יהיה המבנה” שהמקור הנשמתי – “ויפח באפיו נשמת חיים” – יתפשט במֹח ובלב” ומתוך כך בידיים וברגליים ובכל חלקי הגוף. אם חסר חלק כלשהו” אזי מופיעים חולשה וחסרון בכל הגוף. כך סדר הבריאה” סדר המציאות: נשמת ישראל” נשמת “עם זו יצרתי לי” צריכה להתפרט בכל שבטי ישורון” ושלמות אחת ואחדותית מתגלה בכל החלקים. במעמד הר סיני לא חסרה אפילו שפחה אחת! כל שבט ושבט יש לו ערך חיים משלו” “איש על מחנהו ואיש על דגלו” . אין כאן פירוד” חס ושלום” אלא כל המחנה הוא עניין אחד” כמו בכל התורה כולה. “ד’ אחד ושמו אחד” וכן “תורת ד’ תמימה” . כל התורה היא מלה אחת” שם שמים אחד. שם אלוהים אחד מתגלה בריבוי כל המצוות” “ככוכבי השמים לרֹב” ” כך כל הכלל הוא ריבוי עצום ויחד עם זה הוא עניין אחד. הקבצו שבטי יעקב כולכם” וכולם שייכים ל”שמע ישראל ד’ אלהינו ד’ אחד”.
האחד הכללי והכולל – עניינו להתגלות בריבוי המגוון של כל הפרטים. לכל אחד ערכו המיוחד” לכל אחד תפקידו המיוחד. כל אחד עושה שליחותו ואי אפשר לטשטש תחומים. אבל הבחנה אינה פירוד” חס ושלום. בסדר הסיסטמתי האלוהי הזה” מופיע האורגניזם בכל שלמותו. הידיים והרגליים מחולקות לתפקידים אבל לא מפורדות” והן מגלות את שלמות הצורה האלוהית. כמו שבבית המקדש חלק מן הלויים היו משוררים וחלק מהם שוערים” ואמר אחד לשני: “אתה מן המשוררים ואני מן השוערים!” ואין חילופי תפקידים! הדבר צריך להיאמר בהבלטה ובחריפות. כל אחד ותפקידו” וכולם ביחד בונים את האחדות השלמה של כלל ישראל המשוכלל בכל גווניו .