ערוץ מאיר

באהבה ובאמונה

כל הנושאים
פרשה קודמת: מקץ
פרשה נוכחית: ויגש
פרשה הבאה: ויחי
 


להשכיחם...

הרב אייל ורד


איך אפשר לגרום למישהו לשכוח משהו? זה הרי פרדוקס. כי ברגע שמדברים על הדבר שיש לשכוח, הופכים אותו לזיכרון חי ופעיל. כיצד אם כן חשבו היוונים להשכיח מאיתנו את התורה, תורת חיים?!
התשובה טמונה בגוף המאמר. לא ביקשו היוונים להשכיח מאיתנו את התורה. הם ביקשו להשכיחם מתורתך. מתורת ה' הניתנת לנו מסיני.
כלומר, ללמוד את התורה, ואף לפתח אותה - אך כחכמה אנושית ולא כהתגלות אלוקית נבואית. וכך נוכל להמשיך לעסוק בתורה, ללמוד אותה, להשוות, לעיין לחקור, למצוא מבנים ספרותיים, מוטיבים חוזרים, רעיונות פילוסופיים, ושיטות משפט. הכול מעשה ידי אדם להתפאר.
הארון יהיה מלא בספרים, אך התורה תהיה בהם כחכמה אנושית הנחקרת ונלמדת בכלים ביקורתיים, ואילו העיקר, הנשמה, הנבואה, תורת ה' - חסרה בה .
וכאן אנחנו בבעיה. כי באמת, הגישה הזו מבית מדרשה של יון, היא גישה שכולנו נהנים ממנה עד היום. גישה שיסודה בהטלת ספק מתמיד בכל מה שזז. מי אמר? אולי אחרת? זו הגישה שגרמה לעולם לזוז ממקומו האלילי, מהמיתוס, אל עבר עולם מדעי המובן לנו. כשנשמעים רעמים - אין הכוונה שהאלים כועסים זה על זה ולכן רבים ביניהם ואנחנו צריכים לחשוש מההשלכות, אלא יש כאן תופעה טבעית ופשוטה של ענני מים נושאי מטען חשמלי המתנגשים ביניהם.
המדע הוא תוצאה של הספקנות הזאת, של המחשבה הביקורתית שמקדמת את העולם. ואף אנו חלק מהקדמה הזו. מה שהופך את יוון לעניין מורכב. חלק ממנה הוא נכון ואמיתי, ואלקים שוכן בהחלט גם בחלקו של יפת. החלק האחראי על היופי של הבריאה ועל הגילוי שלה.
אולם הביקורת אינה חזות הכול. למעלה מספירות השכל, נמצא הכתר אשר בתוכו האמונה. הדברים העמוקים ביותר שבנו, אינם מוכחים ולא ניתנים להוכחה. אהבת איש לאשתו, הנאמנות ביניהם, הרגש הלאומי, תחושת השייכות, הנטיות הנפשיות הכי עמוקות שלנו, הדברים שאותם אנו אוהבים ונמשכים אליהם. כל אלו הם דברים על שכליים. השכל יכול לפרש אותם, אך הוא לא יוצר אותם.
גם התורה היא כזו. התורה מתחילה מסיני. מחווית התגלות עמוקה שנחקקה באבותינו, ולגודל עוצמתה, נוראותה ומשמעותה, נשבעו אבותינו לעצמם להעביר את המעמד הזה הלאה, לבניהם ולזרעם אחריהם.
זוהי אמונה. היא חזקה משכל. אין כל הגיון שמיליונים רבים לאורך אלפי שנים יישארו מחויבים למעמד שלא היו בו, ושדורש מהם דרישות כה רבות, כולל את החיים עצמם במצבים מסוימים, אלמלא מעמד זה לא הייתה חווית התגלות עמוקה ואינסופית שנחקקה בלבבות אבותינו, ומהם אלינו.
הגישה לתורה שלא באופן הזה, נוטלת ממנה את נשמתה. התורה אינה חכמה אלא נבואה. התגלות דבר ה' על ידי משה נביאו , ועל ידי כל עבדיו הנביאים. זוהי תורת ה', ואותה ניסו היוונים להשכיח על ידי לימוד התורה באופן של חכמה בלבד. הטלת ספק, ביקורת, ניתוח לגורמים, סיכום בקלסרים - והנה - חכמת התורה נכנסה גם היא לארגז החכמות הגדול, המבקש הוכחות.
"המדע מנסה לפרק דברים כדי להבין כיצד הם עובדים, ואילו האמונה מנסה לחבר אותם יחד כדי להבין את משמעותם" [השותפות הגדולה, הרב יונתן זקס].
התורה נמצאת בעולם המשמעויות. למעשה אין היא ניתנת לתרגום כלל. כבר הפסוק הראשון מציב אותנו בפני בעיית תרגום חמורה. כיצד נתרגם ליוונית את המילה בראשית? בהתחלה? בהתחלה של מה? חז"ל קראו את הפסוק הזה באופן מותאם להקשר שלו - כל בריאת העולם המופיעה בתורה לא באה לספר לנו על תהליך בריאת העולם, אלא בה במידה שהוא יכול לשפוך אור על מהותה של הבריאה הזו, לשם מה נבראה. ולכן המילה 'בראשית' ודאי אינה מציינת נקודת זמן, שכן עוד לא הופיע מושג הזמן בעולם, [שהרי המאורות עדיין לא נבראו] אלא לתאר משמעות. לשם מה נברא העולם? והתשובה - ב- ראשית. בשביל מה שנקרא ראשית, הלוא הם ישראל וארץ ישראל והתורה.
אם כך- יוון היא מעולה וטובה בבואה להתמודד עם העולם הפיזי. הטלת הספק, והמחשבה הביקורתית. כל אלו קידמו את העולם מאוד.
אך יוון היא עיוורת, בחינת חושך על פני תהום, כאשר היא באה לעסוק בעולם השמיעה והמשמעות.
נר חנוכה, משלב בתוכו גם את מה שלוקחים מיוון וגם את מה שלא.
מצד אחד מדליקים אותו בתוך הבית, וכל כולו אש, חמה, לוהטת, הנר מספר סיפור, שרק מי שבתוך הבית, מי שחי את האווירה - יכול להבין ולחוות.
אך מצד שני נר חנוכה מודלק משמאל לימין, בדומה לצורת הכתיבה היוונית. הנרות מתקדמים מימין לשמאל כמו הכתיבה העברית, אך ההדלקה עצמה נעשית משמאל לימין, כביטוי לכוחה המבורך של יוון בגילוי סודות העולם החומרי.
להשכיחם מתורתך. ומול זה תורת חיים. "אין בין ספרים לתפילין ומזוזות אלא שהספרים נכתבין בכל לשון ותפלין ומזוזות אינן נכתבות אלא אשורית, רבן שמעון בן גמליאל אומר אף בספרים לא התירו שיכתבו אלא יוונית".
ספרים נכתבים ביוונית, אפילו ספרי קודש. אך תפילין ומזוזות, ליבת האמונה היהודית, יכולים להיכתב רק באשורית [הכוונה לכתב שלנו, כתב מאושר וברור של ספר תורה]. את יסוד האמונה לא ניתן להבין אלא מתוכה, כחלק ממנה. מתורתך.


תגיות: חג החנוכה | אמירת על הניסים



מאמרים נוספים מעלון פרשת מקץ תשעט:
היינו כחולמים - הרב דב ביגון
אני מאוהב בחומש-רש"י - הרב שלמה אבינר
קץ שם לחושך - הרב אלישע וישליצקי
להלחים חלומות - הרב חגי לונדין
אחריות - הרב יורם אליהו
הכרח אלוהי היסטורי - הרב דוד לנדאו
תיאטרון בובות - הרב ליאור אנגלמן
בדיחידוש - הרב יואב מלכא

הצטרפות לרשימת התפוצה
לקבלת העלון ועדכונים מערוץ מאיר מידי שבוע במייל הירשם כאן: