ערוץ מאיר

באהבה ובאמונה

כל הנושאים
פרשה קודמת: מקץ
פרשה נוכחית: ויגש
פרשה הבאה: ויחי
 


תיאטרון בובות

הרב ליאור אנגלמן

יש כמה רגעים בחיים שאפשר לסמן אותם כרגעי התנפצות הילדות, בדרך כלל אלה רגעים לא פשוטים, רגעים של אובדן התמימות, הרגע למשל שבו נחשף ילד למבוגר שאינו אומר את האמת, מתנפץ על סלעי הילדות בזעם, ואם המבוגר הוא אבא, אימא, סבא או סבתא - המפץ גדול יותר. הרגע הזה שבו אומרים הורים לילדיהם שאסור לקחת סוכריה מאיש זר ברחוב, גם הוא שובר כמה פיסות ילדות. לפעמים אין ברירה וצריך להזהיר אבל החדשה המצערת הזאת לפיה יש מבוגר שעלול לרצות ברעתו ויש סוכריות שאינן מתוקות, מכה בילדותו.
אבל יש רגעי התבגרות כאלה שאנחנו זקוקים להם, שגואלים אותנו מאשליית ילדות מתעתעת. כזה הוא רגע ההתפכחות במופע של קסמים, כמה חשוב להשתחרר מהמחשבה שיש קוסמים בעולם שיוצרים יש מאין ומולידים באמת שפן מכובע, שמנסרים את שוליית הקוסם לשלושה חלקים ומשיבים אותו לתחייה, כמה נכון לקבל שאלוקים יש אחד וכל השאר מאחזי עיניים.
ויש עוד רגע כזה, שמפוגג את קסם הילדות אבל מעניק מתנת התבגרות. זה מתרחש בתאטרון הבובות, כשכל הילדים נשבים בקסמן של הבובות, מאמינים שהכלב הוא כלב שמדבר בשפת אדם והחתול הוא חתול, ובוודאי שלכל הבובות האנושיות יש חיים משל עצמן. ופתאום ילד חד עין מבחין בחוטים, ומגלה גילוי מרעיש - למעלה יש כפות ידיים זריזות ופיות מדובבים, וחוטים שמחברים בין שמיים וארץ, ואם ייפסק אחד מהם אין הבובות יכולות להתקיים אפילו שעה אחת.
וילד, כמו ילד, חייב לפרסם את הנס, ולגלות לכל הילדים, תסתכלו למעלה, יש חוטים! יש חוטים!
וכמו הילד הזה, גם אנחנו לא שותקים, מניחים בפתח הבית, שמן זית ופתילת חוטים, ומדליקים אור שמאיר את הגנוז, כדי שכל עובר ושב יראה - זה לא במקרה ה'מעטים מול רבים' הזה, יש כפות ידיים מלמעלה. יש חוטים!!!



מאמרים נוספים מעלון פרשת מקץ תשעט:
היינו כחולמים - הרב דב ביגון
אני מאוהב בחומש-רש"י - הרב שלמה אבינר
קץ שם לחושך - הרב אלישע וישליצקי
להלחים חלומות - הרב חגי לונדין
להשכיחם... - הרב אייל ורד
אחריות - הרב יורם אליהו
הכרח אלוהי היסטורי - הרב דוד לנדאו
בדיחידוש - הרב יואב מלכא

הצטרפות לרשימת התפוצה
לקבלת העלון ועדכונים מערוץ מאיר מידי שבוע במייל הירשם כאן: