להדליק את האור בנישואין

דפנה (שם בדוי) הגיעה אלי” בליל חורף גשום. כשהתיישבה” תיארה את קשיי ההגעה אלי במזג האוויר הסוער. תוך כדי מילות ההערכה שלי למאמציה… היא כבר נכנסה לדברי והחלה בטענותיה כלפי בעלה. עד כמה הוא עקשן” לא אכפתי” עוקצני” מתנשא” לא רגיש כלפיה ועוד ועוד. כל תכונת אופי לוותה בדוגמאות רבות” המוכיחות את טענותיה.
הערב הזה” אכן סוער תרתי משמע. ניסיתי להשחיל שאלה” מילה אך ללא הועיל. בלית ברירה” עצרתי את שטף דיבורה בהחלטיות ושאלתי למטרת בואה לפגישה.
“אני רוצה שתדעי מי זה בעלי” כדי שתוכלי לעזור לי איך להתמודד איתו… זה פשוט נורא! אני סובלת ממנו… הוא ציני ולועג לי…”. “יש בו גם דברים טובים?”” שאלתי.
“את האמת” אני לא רואה. אבל אני יכולה לומר לך” מה אחרים אומרים עליו. זה מרגיז אותי” שהוא טוב כלפי אחרים ולא כלפי…” ושוב החלה בסדרת האשמות כלפיו. עצרתי אותה שוב ושאלתי” מה אחרים אומרים עליו. “וואו” הם כל כך מתפעלים ממנו. אומרים לי” איזה איש עדין ורגיש יש לי” איזה איש שיחה נעים” חכם ואינטליגנט… אוף! זה מעצבן אותי שזה הרושם שיש לאחרים כלפיו… הם לא מכירים אותו יותר ממני…”
“אשתף אותך במה שאני מבינה מדברייך. אם הוא כל כך נעים סבר כלפי הזולת” אז ייתכן שהוא יהיה מסוגל להיות כזה גם איתך…?”
היא נכנסה לתוך דברי ואמרה שזה ממש לא חוכמה” כי אחרים לא צריכים להתמודד איתו כפי שהיא מתמודדת וזה ממש לא פייר. “נכון”” אמרתי. היא שוב החלה לספר על הקושי שלה “למה עם אחרים הוא כזה נחמד ואיתי לא? אני אשתו” מה” לא מגיע לי יחס טוב ממנו? זה לא הוגן! את לא יודעת” כמה אני משתדלת לדאוג לו ולנקות ולסדר בבית והוא אפילו לא רואה את מה שאני עושה ולא מעריך…”
“אני שומעת ורואה את התסכול והכאב שלך. אני מבינה עד כמה קשה לך ולכן גם הגעת בערב גשום וסוער. אני מעריכה את היוזמה שלך” ליצור שינוי חיובי בנישואין שלכם… את משתדלת לעשות את המיטב ולא מבינה” למה התוצאות כל כך עגומות ביניכם”.
“תודה שאת רואה את הכוונות הטובות שלי. סוף סוף אני מקבלת מילים טובות. הוא לא רואה אותי ככה. הוא טוען שאני אגרסיבית ושתלטנית והוא לא מוכן להשלים עם זה….” ושוב פתחה בסדרה של האשמות. סימנתי לה” שהשעה עומדת להסתיים. היא ביקשה להאריך. הבנתי אותה. היא הייתה זקוקה להוציא את כל אשר על ליבה” כדי שתהיה פנויה לקבל ולאפשר שינוי אישי כלשהו.
“ספרי לי” איך את מרגישה כשאת מתבוננת באישיותו מן הצד?”
“זה כואב לי. תביני. לפני החתונה ראיתי את מה שכולם רואים בו. בדיוק מה שאחרים אומרים עליו. אני סוערת והוא שקט ונעים הליכות. את יודעת מה? אני מודה. אני יודעת שיש לי בעיה. גם בעבודה אומרים לי שאני צריכה להירגע.
הצעתי לדפנה דמיון מודרך. הרעיון היה מוזר לה ולאחר מחשבה” הסכימה. בדרך זו” רציתי שהיא תתנסה בחווית הקשבה ורגיעה. תוך כדי הדמיון” יצרנו “סרט” חדש” שבו היא רואה את התכונות הטובות שלה ושל בעלה וחווה מציאות זוגית מקבלת ואוהבת. כשסיימנו את הדמיון המודרך” אחרי זמן מה” אמרה:”זה היה כל כך נעים. הלוואי וזאת המציאות הזוגית שלנו…”. “זה אפשרי”” אמרתי. “בינתיים” תשמרי לעצמך את ה’סרט’ ואת התחושה הנעימה הזאת” למרות שהמציאות הזוגית כרגע שונה”.
בסיומה של הפגישה התפללתי לה’ שיכוון אותי יחד איתם” להעלות את הטוב שיש בשניהם. עם מעט מהאור שיש עתה” לדחות הרבה מהחושך הזמני” להעלות אור” שמוסיף והולך ולעזור להם לחוות את עוצמת הימים ההם של האירוסין” בזמן הזה” בנישואין.