התפייסות

נפלאה היא אהבת יוסף לאחיו והיא מתגלה במלוא עוצמתה בפרשתנו. ליוסף מתברר שלא נשקפת לו סכנה מאחיו אחרי שראה את אהבתם לבנימין – שזו בעצם הייתה הסיבה שלא התגלה להם עד כה” כי רצה לבחון את אהבתם לבנימין וממילא לבניה של רחל (עי’ אברנבנאל). והאחים אכן מגלים אהבתם” ומודיעים: לא נשאיר עוד אח בבור אלא” “כולנו עבדים לאדוני גם אנחנו גם אשר נמצא הגביע בידו”. ויהודה” אשר היה הגורם המרכזי במכירתו” מוכן לשבת בבית הסוהר במקום בנימין” באומרו: ” ישב נא עבדך עבד לאדוני”” אז סר כל ספק מלבו של יוסף והוא מתגלה אליהם. ולאורך כל הדרך הוא מפייס אותם ונותן להם הרגשה שהוא לא סבל כלל” ובעצם הם לא עשו כלום והכל מאת ה’.
אהבתו של יוסף מתגלה תחילה כשהוא לוקח מהם את שמעון” זה אשר היה הגורם המרכזי לכל הסבל שהוא סבל. נאמר “ויאסור אותו לעיניהם” אומר המדרש” “ר’ חגי בשם ר’ יצחק לעיניהם אסרו” כיון שיצאו להם הוציאו” והיה מאכילו ומשקהו ומרחצו וסכו”. אהבה גדולה” ויכולת לסלוח” זה יוסף שאינו עוסק בחשבון קטנוני אלא הוא רואה בהסתכלות עמוקה את התהליך האלוקי ועל פיו הוא פועל בלי שום כעס או רצון לנקמה” הוא דואג לשמעון ואפילו מענג אותו ברחיצה וסיכה.
שיא ההתפייסות בין יוסף ואחיו מתגלה ראשית כל בדבריו של יהודה ליוסף. כך נאמר במדרש רבה: “אמר ר’ חייא בר בא כל הדברים שאת קורא שדבר יהודה ליוסף… היה בהם פיוס ליוסף” פיוס לאחיו ופיוס לבנימין. פיוס ליוסף” ראו איך הוא מוסר נפשו על בניה של רחל” פיוס לאחיו” אמר ראו איך הוא נותן נפשו על אחיו” פיוס לבנימין” אמר לו כשם שנתתי נפשי עליך כך אני נותן נפשי על אחיך (יוסף לפדותו אם נמצא אותו)”. ושנית ברגע ההתגלות של יוסף לאחיו שבו אומר: “וְעַתָּה אַל תֵּעָצְבוּ וְאַל יִחַר בְּעֵינֵיכֶם כִּי מְכַרְתֶּם אֹתִי הֵנָּה כִּי לְמִחְיָה שְׁלָחַנִי אֱלֹוקִים לִפְנֵיכֶם:. וַיִּשְׁלָחֵנִי אֱלוקִים לִפְנֵיכֶם לָשׂוּם לָכֶם שְׁאֵרִית בָּאָרֶץ וּלְהַחֲיוֹת לָכֶם לִפְלֵיטָה גְּדֹלָה:. וְעַתָּה לֹא אַתֶּם שְׁלַחְתֶּם אֹתִי הֵנָּה כִּי הָאֱלֹוקים”. כשקוראים פסוקים אלו אפשר לחשוב לרגע שיוסף התענג ממש בשנים הללו במצרים” והרי סבל בבית פוטיפר” היה 12 שנים בבית הסוהר” היה רחוק מאביו וממשפחתו ואת כל זה אין הוא מזכיר” אלא אומר להם הכל לטובה וברוך ה’ שכך קרה. וכשהוא רואה שבכל זאת הם מתביישים וקשה להם להתקרב אליו הוא אומר להם “והנה עיניכם רואות ועיני אחי בנימין כי פי המדבר אליכם””אומר רש”י” ” השוה את כולם יחד לומר כשם שאין לי בליבי שנאה על בנימין אחי שהרי לא היה במכירתי כך אין בליבי שנאה עליכם”. זאת ועוד” נאמר בהמשך הפסוקים ” וינשק לכל אחיו ויבך עליהם”” נאמר בתנחומא “כיון שראה יוסף שהיתה להם בושה גדולה” אמר להם גשו נא אלי וייגשו” וכל אחד ואחד היה מנשקו ובוכה עליו…” עתה משוכנעים האחים באהבתו של יוסף “ואחרי-כן דיברו אחיו אתו”. אומר רש”י: “מאחר שראוהו בוכה וליבו שלם עמהם”. מתוך שיוסף היה נקי ושלם מכל חשבון הוא הצליח לשכנע את אחיו באמיתות דבריו הנפלאים ולהבין את גדולתו שאכן הוא באמת אוהבם ורוצה את אחוותם.
לעתים אנו נפגשים באדם שמצער אותנו או שגורם לנו רעה” לרוב הוא מבקש סליחה ואנו סולחים. אך עלינו לבדוק עד כמה הסליחה אמיתית” או שהיא מן השפה ולחוץ. מיוסף ניתן ללמוד א. כל מה שקורה לנו הוא על-פי חשבון אלוקי המנהל עולמו בחסד ובריותיו ברחמים ב. לדעת לסלוח בלב שלם בלי להשאיר שום פינה של קפידה או שנאה” היכולת להתפייס ולסלוח באמת היא מידה עצומה וקניין חשוב בנפש האדם.
מתוך שנידבק במידה זו נזכה להמשך דברי המדרש” “וכשם שלא פייס יוסף את אחיו אלא מתוך בכיה” כך כשיגאל הקב”ה את ישראל” מתוך בכייה הוא גואלם” שנאמר בבכי יבואו ובתחנונים אובילם. במהרה בימינו.