שיר לכנס הבוגרים

הרב יואב מלכא. נכתב לכנס הבוגרים

בבּוֹאוּ חֶשְׁבּוֹן” שִׂימוּ לֵב דַּק-דַּקָּה
בְּרֹב קֶשֶׁב” בִּדְמָמָה דַּקָּה מִן דַּקָּה
אִם אֶלֶף מַתְרִימִים “מַעֲשִׂים” עֲשָׂרָה
לִיתֵן אִישׁ מֵהוֹנוֹ שְקָלִים סָךְ מֵאָה

ב “הוֹרָאַת קֶבַע” לְמֶשֶׁךְ שְׁנָתַיּם תְּמִימוֹת
הֲרֵי אֶלֶף פִּי עֶשֶׂר ב’ אֲלָפִים וְעוֹד ד’ מֵאוֹת
וְעַתָּה מֵאֲחוֹרֵי הַפַּרְגּוֹד אַקְשִׁיב מָה פָּעַל אֵל
וְהִנֵּה קוֹל מַלְאָךְ הַמְּכוּנֶה גוֹלְדִּיאֵל

פִּיו נוֹקֵב סְכוּם נָאֶה מִתְקַבֵּל
כ”ד מִלְיוֹן בְּכַפוֹ הוּא שׁוֹקֵל
עַל פָּנַי אָז נוֹפֵל וְרוּחִי סֹעֵרָה
כִּי מִי זֶה פִּלֵּל בָּנִים הֵנִיקָה שִָׂרָה

כּ”שׁוּעֲלֵי שִׁמְשׁוֹן” קְשּׁוּרִי זְנָבוֹת מֻצָּתִים
רוּחַ עֵר וְאֵשׁ חָזוֹן בְּלִבֵּנוּ אוֹחֲזִים
נֵצֵאָה חוּשִׁים בְּגַּד גְּדוּד יגוּדֵנּוּ
אִישׁ לִשְּׂדֶה חָבֵרו מִקָּרוֹב יַכִּירֶנּוּ

שְׂדֶה מִשְׁפַּחְתּוֹ” קְהִלָּתוֹ שָׁכֵן וּשְׁכֵנָה
דַּבְּרוּ אֶל לִבָּם וּבִגְרוֹנְכֶם אֵשׁ שְׁכִינָה
“עִתִּים עֵת דַּבֵּר עִתִּים עֵת חֲשׁוֹת”
אַךְ עַתָּה זוֹ הָעֵת” בְּעֹז לָקוּם לַעֲשׂוֹת

וּבַל יֹאמַר אִישׁ פָּשַׁטְתִּי כֻּתָּנְתִּי אֵיכָכָה אֶלְבָּשֶׁנָּה
רָחַצְתִּי רַגְלִי אֵיכָכָה אֲטַנְּפֶנּה
יָפָה שָׁעָה קֹדֶם פֶּן נַחְמִיץ הַמִּצְוָה
פֶּן עַד יִפָּתַח סְגוֹר הַלֵּב דּוֹד חָמַק וְעָבַר

זוּ עֲצַת יֵצֶר מְמֻלָּח אִישׁ צָבָא
לָכֵן אִישׁ לְרֵעֵהוּ נאמַר נָא: הָבָה
חוּשׁוּ אַחִים קִרְבוּ לַבַּמָּה
הִנֵּה דַּף וְעֵט הַעֲלוּ נָא תְּרוּמָה

לְכֻלָּם כָּאן מָקוֹם לְהַעֲלוֹת תְּרוּמַתְכֶם
תְּבֹרְכוּ עַל כָּל סָךְ הָעוֹלֶה עַל לִבְּכֶם
קָרְבָּן הוֹרָאַת קֶבַע כְּעוֹלַת פַּר מְשֻׁבָּח
אַךְ גַּם מִנְחַת הֶעָני רְאוּיָה הִיא לִשְבָח

אָנָּא עִזְרוּ לַמָּכוֹן הַמֵּאִיר
בֶּאֱמוּנָה וְאָהֲבָה לָקוּץ כָּל נֶגַע מַמְאִיר
מָכוֹן לְשִבְתְך פָּעַלְתָּ ה’
מִשֶּׁמֶן טוֹב” טוֹב זֶה הַשֵּׁם

מוֹנִיטִין כְּבָר שָׁנִים יוֹצֵא לוֹ בְּשֶׁפַע
שָׁגוּר בְּפִי כָּל” מִדָּן עַד בְּאֵר שֶׁבַע
לַחוּצוֹת אִם תֵּצְאוּ מָכוֹן מֵאִיר תִּשְׁאֲלוּ
כֵּן וַדָּאִי! מַכִּירִים! יִשְׁאֲגוּ כֻּלָּם קוּלוּלו (צהלולים )