ערוץ מאיר

באהבה ובאמונה

כל הנושאים
פרשה קודמת: וארא
פרשה נוכחית: בא
פרשה הבאה: בשלח
 


אבדות

הרב נתנאל לוי

אולי זה שייך לך? בפרשה יש כל כך הרבה אבדות, שבטוח אחת מהן שלך! מסופר על שור וחמור שאבדו ומצפים לשוב לבעליהם. על נושה שאיבד את חובו ולווה שמחכה לעבוטו. על עומר שנשכח בשדה ולא ישוב לבעליו. מסופר גם על אישה שאיבדה את בעלה, על בעל שאיבד את שמו, ושניהם מצפים מאחיו היבם להקים את השם חזרה.
שבויים הם אבדות כואבות. "ושבית שביו" אלו אבדות האויב. אך גילה לנו האור החיים שאשת יפת תואר היא נשמה יהודיה שאבדה לבין האומות, המוצאת את דרכה חזרה הביתה. לצערנו, גם לנו היום ישנן אבדות שאיבדנו ואין לאל ידנו להשיבן לחיקנו, גלעד שליט ויהונתן פולרד.
מעשה שהיה
מעשה ברבי פנחס בן יאיר שהיה הולך לפדות שבויים. בדרכו, הגיע לנהר גינאי. הוא רצה לחצותו וביקש ממנו לחלוק את מימיו. ענה לו הנהר: 'אתה הולך לעשות רצון קונך ואני הולך לעשות רצון קוני. אתה ספק עושה (מצליח לפדות), ספק אי אתה עושה. אני ודאי עושה!' ענה לו רבי פנחס 'אם אי אתה חולק, גוזרני עליך שלא יעברו בך מים לעולם!' שמע הנהר וחלק את מימיו (חולין ז). לעת הלילה, בהגיעו למלון דרכים, ניסו המארחים להאכיל את חמורו שעורים והחמור סירב לאכול. ניקו אותם ועדיין סירב. חשש רבי פנחס שמא השעורים אינן מעושרות, עישר והחמור אכל. פנה רבי פנחס ללבם של המארחים ושאל 'ענייה זו הולכת לעשות רצון קונה ואתם מאכילין אותה טבלים?!'. מדהים עד כמה רכושו של אדם קשור לנפשו ונדבק בקדושתו. אבדה, זה משהו מבפנים. להשיב אבדה למאבד, זה להשיב נפש לשלוותה, ואולי יש בכך פתח להבנה, מדוע יעקב אבינו חזר על פכים קטנים.
מה הסוד שלו?
הוא לא מיוצאי סיירות מובחרות, אך רק הוא הצליח לפדות שבויים בפעילות יחיד. במה כוחו של רבי פנחס גדול דווקא למשימה זו? קדושתו היתה ידועה, הוא שירטט מדרגות אל הקודש שעל גבם כתב הרמח"ל את מסילת ישרים. הוא היה גיבור לאומי, לא בגוף אלא בכבישת היצר. בשלב ראשון כוח פנימי זה הוא היכולת לעורר בתשובה ולהשיב כוחות נפש קדושים שאבדו. בשלב השני, כוח כבישת היצר הוליד יכולת לפדות שבויים שאבדו לתוך הגויים, וכדברי רבי צדוק הכהן (ישראל קדושים ה, נח) 'ובהשתדלותו במדרגת קדושתו, הוא מעורר גם כן ניצוצי הקדושה שבכל הנפשות... ונתברר ההבדל שבינם לבין העמים, דישראל קדושים הם כולם, ועל ידי זה נפדים משבייתם. ... ואף על פי שבודאי היה עסקו בפועל לקבץ ממון ולפדותם. מכל מקום... על ידי קדושתו זוכה לפדות שבויים!'.
הקרב מוכרע מראש
הקרב האמיתי מתרחש בפנים. לפני שפגש יעקב את עשיו הוא נקרא לקרב פנימי, קרב עם שרו של עשיו. שם הסביר הכלי יקר שהמערכה האמיתית היא מול התרבות של עשיו. קרב מול יצרים מבית היוצר של עשיו הקיימים בנפשנו. רק כאשר הכריע אותם יעקב בהתמודדות עיקשת אל תוך חשכת הלילה, זרחה לו השמש. אז נכפף היצר בפני עוצמות השררה והשלטון של יהודי "כי שרית עם אנשים ועם א-לוקים ותוכל!". לפעמים אובד לנו שם ואנו שוכחים את הזהות הרוחנית שלנו. דווקא ההתמודדות הפנימית השיבה לנו אותו - 'ישראל' - שלטון של יהודי המביט בכל דבר בחייו ישר לכיוון הא-ל. בטבע, בהיסטוריה ובכל מה שעובר עליו בחיים. אחרי הניצחון הפנימי, המפגש הממשי עם עשיו הוא קרב מוכרע מראש. הוא תוצאה מכורה.
רבי זושא
רבי זושא היה אומר: ביום הדין כאשר ישאלני בורא עולם - מדוע לא היית משה רבינו? אדע מה להשיב. אך אם ישאלוני - מדוע לא היית אתה, זושא? יסתתמו טענותי'. ימי תשובה הם ימים נפלאים בהם אנו נקראים לשוב לעצמנו. 'להתקרב אל הרצון המקורי (שלנו). להגשים בחיים את טבע נשמתנו' (אורות התשובה ו,ב). פשוט להיות אנחנו. נשמע מצחיק, מה, איבדנו את עצמנו? שכחנו מי אנחנו? כן. גם זו אבדה, וחודש אלול עוזר לנו למצוא את האהבה לעצמנו.
בינתיים
בינתיים אנו מביטים במראה ורואים את יהונתן שלנו שבוי באדמת תרבות המערב. אנו מביטים דרומה ונזכרים בגלעד שליט השבוי בידי ישמעאלים חסרי תרבות. המראה מזכירה לנו, תהיו גיבורים כרבי פנחס בן יאיר שידע להעריך את הקדושה שבו. שידע לשים גבול בין ישראל לעמים. נכון שהתברכנו בחברים מכובדים כאומות העולם, חבר זה חבר אך לא על חשבון התרבות היהודית שלנו. מזמינים אותנו לכפר גלובאלי וירטואלי, שם ניטשת בנו מערכה פנימית, שכשננצח בה, נדע לסנן, להתעצם פנימה ביחד, נשיב ממנה אבדות מהזהות שלנו, ומהשבויים שלנו.
בשורות טובות
ברוך ה', שלאחרונה מתגלים אצלנו סממני נחישות לאומיים בעמידה מול לחצים מהאומות. תופעה זו צומחת במקביל למגמה חיובית של טיפוח הזהות שלנו, השקעת משאבים ללימודי תנ"ך, נתחדשו שעות מורשת ישראל ביסודי, ופעילות אינטנסיבית של העמקת האחדות והזהות היהודית על ידי הציבור שלנו, להשיב לגבולם תינוקות שנשבו.
אפקט הפרפר
תשובה זה לא עניין אישי, 'עשה מצוה אחת הרי הכריע את עצמו ואת כל העולם כולו לכף זכות וגרם לו ולהם תשועה והצלה, שנאמר "וצדיק יסוד עולם" זה שצדק הכריע את כל העולם לזכות והצילו'. (רמב"ם הל' תשובה פ"ג). במישור הטבעי ניתן להתווכח האם משק כנפיו של פרפר בארץ מסוגל לחולל סופת הוריקן בטקסס. אך במישור הרוחני גילו לנו רבי פנחס בן יאיר, הרמב"ם והכלי יקר, כי תשובה כנה ואמיצה שמתרחשת בלבנו פנימה, בהחלט מעוררת מאורעות דרמטיים בזירה הבין לאומית הכי גדולה שאפשר. אנחנו הלב שבאיברים.


תגיות: אבידה | יהונתן פולארד



מאמרים נוספים מעלון פרשת כי תצא התשע"א:
של מי מגרון? - הרב שלמה אבינר
שני היבטים לעבודת ההוראה - הרב אלישע אבינר
לחנך לאחריות - הדסה גהלי
מיהם "השור" ו"החמור"? - הרב ערן טמיר
של מי מגרון? - הרב שלמה אבינר
שני היבטים לעבודת ההוראה - הרב אלישע אבינר
אבדות - הרב נתנאל לוי
לחנך לאחריות - הדסה גהלי
מיהם "השור" ו"החמור"? - הרב ערן טמיר
לווסת את הרגשות - ד"ר מיכאל אבולעפיה

הצטרפות לרשימת התפוצה
לקבלת העלון ועדכונים מערוץ מאיר מידי שבוע במייל הירשם כאן: