בְּרֶשֶׁת זוּ טָמָנוּ נִלְכְּדָה רַגְלָם. לפ’ וארא

אמרו רבותינו ז”ל: “בַּמִדָּה שֶׁאָדָם מוֹדֵד” בָּהּ מוֹדְדִין לוֹ” ” שכל מידותיו של הקב”ה מידה כנגד מידה. כפי שאמר ירמיה הנביא: “גְּדֹל הָעֵצָה וְרַב הָעֲלִילִיָּה אֲשֶׁר עֵינֶיךָ פְקֻחוֹת עַל כָּל דַּרְכֵי בְּנֵי אָדָם לָתֵת לְאִישׁ כִּדְרָכָיו וְכִפְרִי מַעֲלָלָיו” . קרא ה’ יתברך גדול העצה” להיותו מסבב סיבות ומביא עצות מרחוק להעניש החוטא כפי שיעור החטא שחטא ובדרכים ההם שחטא בהן.
למשל במשנה לגבי אשה סוטה ” “הִיא קִשְּׁטָה אֶת עַצְמָהּ לַעֲבֵרָה” הַמָּקוֹם נִוְּלָהּ. הִיא גִלְּתָה אֶת עַצְמָהּ לַעֲבֵרָה” הַמָּקוֹם גִּלָּה עָלֶיהָ וכו'”. וכן להפך” כאשר נהג בדרך טובה” כפי שאומר רבי אליעזר לרבי עקיבא : “כשם שדנתני לכף זכות כך ידינוך מן השמים לכף זכות”.
דרך זו של הנהגת ה'” היא אחת מגילויי ההשגחה הפרטית המדייקת עם כל אחד” והיא פתח גדול בהצלחת חשבון נפשו של אדם. שאם ח”ו באו עליו ייסורים” יכול הוא לחפש במה נהג שלא כשורה” הדומה לגוון הייסורים שבאו עליו.
בדרך זו אפשר להתבונן על עשר המכות שהכה ה’ ית’ את המצרים.
כאשר “וַיֵּהָפְכוּ כָּל הַמַּיִם אֲשֶׁר בַּיְאֹר לְדָם” ” היתה זו מידה כנגד מידה למצרים על אשר הפכו את היאור ממקור חיים” לשדה קטל לתינוקות ישראל במשך שנים ארוכות. ולפרעה שאמר “לִי יְאֹרִי וַאֲנִי עֲשִׂיתִנִי” ” הראה ה’ שאין לו שום שליטה על היאור. ומיתת הדגה היתה בעבור שרצו לבטל מישראל ברכת “וְיִדְגּוּ לָרֹב בְּקֶרֶב הָאָרֶץ”.
“וַתַּעַל הַצְּפַרְדֵּעַ וַתְּכַס אֶת אֶרֶץ מִצְרָיִם “. עיקר סבל המצרים היה מקרקור הצפרדעים ששרצו בכל מקום” כיוון שלא יכלו למצוא מנוחה או לישון עד שנטרפה עליהם דעתם. הרי זו מידה כנגד מידה על שאטמו אזניהם והמשיכו בשגרת חייהם” תוך התעלמות מזעקות בני ישראל שהועסקו בכפייה בעבודות הפרך” והוכרחו בהשלכת זכריהם ליאור.
“וַתְּהִי הַכִּנָּם בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה כָּל עֲפַר הָאָרֶץ הָיָה כִנִּים בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם”. כינים הינן טפילות הניזונות מדם האדם. והיתה מכת מצרים מידה כנגד מידה” על שמצצו את לשד חייהם של ישראל בניצול כוחם למפעלי כפיה לטובת מצרים” מתוך ייסורי נפש וגוף.
“וַיָּבֹא עָרֹב כָּבֵד בֵּיתָה פַרְעֹה וּבֵית עֲבָדָיו וּבְכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם תִּשָּׁחֵת הָאָרֶץ מִפְּנֵי הֶעָרֹב”. מידה כנגד מידה להתנהגות המצרים כחיות טרף” הטורפות להנאת כריסן ללא כל התחשבות או רחמים.
כאשר היה “בַּסּוּסִים בַּחֲמֹרִים בַּגְּמַלִּים בַּבָּקָר וּבַצֹּאן דֶּבֶר כָּבֵד מְאֹד”” היה זה לפי שהשבטים “אַנְשֵׁי מִקְנֶה” היו בבואם מצרימה” ועתה החליפו אומנתם בעבודת חומר ולבנים” וממילא נפסד מקנה שלהם” ע”כ “וַיָּמָת כֹּל מִקְנֵה מִצְרָיִם”.
“וַיְהִי שְׁחִין אֲבַעְבֻּעֹת פֹּרֵחַ בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה”. שחין הוא מייסורי הגוף הקשים ביותר” ככתוב בניסיון לאיוב: “וַיַּעַן הַשָּׂטָן אֶת ה’ וַיֹּאמַר עוֹר בְּעַד עוֹר וְכֹל אֲשֶׁר לָאִישׁ יִתֵּן בְּעַד נַפְשׁוֹ” . והיה זה כנגד ייסורי גוף ישראל בעבודות הפרך. ולפי שהפרישו נשות ישראל מבעליהן” הוכו בשחין שהתשמיש קשה לו ” כפי שאמרו חז”ל כאשר “וַיְנַגַּע ה’ אֶת פַּרְעֹה נְגָעִים גְּדֹלִים וְאֶת בֵּיתוֹ עַל דְּבַר שָׂרַי אֵשֶׁת אַבְרָם” .
“וַיְהִי בָרָד וְאֵשׁ מִתְלַקַּחַת בְּתוֹךְ הַבָּרָד כָּבֵד מְאֹד”. מכת הברד באה לפרעה על אשר לא רצה לשמוע בקול ה'” ועל כן השמיע ה’ לאזנו קולות נוראים ומבהילים של ברד המשבר כל שבדרכו” הכולל אש וקרח באופן ניסי. ולכן היה פרעה מתודה דווקא בחטא זה” ואמר “חָטָאתִי הַפָּעַם ה’ הַצַּדִּיק וַאֲנִי וְעַמִּי הָרְשָׁעִים”.
“וַיַּעַל הָאַרְבֶּה עַל כָּל אֶרֶץ מִצְרַיִם וַיָּנַח בְּכֹל גְּבוּל מִצְרָיִם כָּבֵד מְאֹד”” מחמת שנפלו המצרים על ישראל בבת אחת” כך בא עליהם הארבה כענן המכלה ואינו מותיר דבר אחריו. וכן לפי שרצו לבטל מישראל ריבוי מכוח ברכת ה'” “וְהַרְבָּה אַרְבֶּה אֶת זַרְעֲךָ” ואמרו “פֶּן יִרְבֶּה”.
“וַיְהִי חֹשֶׁךְ אֲפֵלָה בְּכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם שְׁלֹשֶׁת יָמִים”. לפי שניסו המצרים להחשיך את עם ישראל” אור העולם” ככתוב “וְהָלְכוּ גוֹיִם לְאוֹרֵךְ” ” שע”י השעבוד לא יכלו ישראל לחשוף את נשמתם הא-לוהית. וכן צמצמו את הילודה” ומיעטו נשמות מאירות בעולם” כי “נֵר ה’ נִשְׁמַת אָדָם” .
“וה’ הִכָּה כָל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ”. מכת בכורות טעמה מפורש בכתוב” מידה כנגד מידה: “וְאָמַרְתָּ אֶל פַּרְעֹה כֹּה אָמַר ה’ בְּנִי בְכֹרִי יִשְׂרָאֵל. וָאֹמַר אֵלֶיךָ שַׁלַּח אֶת בְּנִי וְיַעַבְדֵנִי וַתְּמָאֵן לְשַׁלְּחוֹ הִנֵּה אָנֹכִי הֹרֵג אֶת בִּנְךָ בְּכֹרֶךָ”.
יהי רצון שנזכה במהרה בימינו לראות מתקיים בכל אוייבי ישראל” כמאמר הכתוב” “וְשִׁלֻּמַת רְשָׁעִים תִּרְאֶה” ומידה כנגד מידה: “חַרְבָּם תָּבוֹא בְלִבָּם וְקַשְּׁתוֹתָם תִּשָּׁבַרְנָה” .