ערוץ מאיר

באהבה ובאמונה

כל הנושאים
פרשה קודמת: תולדות
פרשה נוכחית: ויצא
פרשה הבאה: וישלח
 


מתי תצליח ההסברה הישראלית?

הרב ליאור אנגלמן

כבר התרגלנו לשמוע שוב ושוב על ניצחונות ההסברה של אויבינו אל מול כישלון ההסברה הישראלית. המסבירים מסבירים לנו שקשה להסביר כשאתה הצד החזק, שאי אפשר לנצח בשדה התקשורתי כשאתה מוגן בטנק משוריין ומולך ילד עם קלע דוד. ונכון, המחבלים מנצלים באכזריות את האוכלוסייה, יורים מתוך גני ילדים, ממלאים בונקרים בבתי חולים ולא יהססו להעביר לוחמים ותחמושת באמבולנס אזרחי שבו מובלת גם תינוקת פצועה. חיי עצמם הבל בעיניהם, ואין גבול לרעתם, אבל כל זה לא יעזור לנו, כי תמונה אחת מביסה אלף מילים. ומנסים בכל דרך ומכשירים דוברים ויחצנים, ומשכללים את התעמולה, ודובר צה"ל מפרסם סרטונים שחושפים את הפנים האמתיות שלהם, ומשרד החוץ משקיע מיטב כספו בדור הבא של הדוברים הרהוטים, ועבודת קודש הם עושים, ובכל זאת יש לי תחושה שהעיקר חסר מן הספר.
בכל המהלך של יציאת מצרים ניכר שהקב"ה נותן משקל גדול ל"הסברה" מול פרעה. המטרה אינה רק להוציא את בני ישראל ממצרים, זה קל, אפשר להנחית מהלומה אחת כבדה ולסגור עניין. אבל חשוב שפרעה כמנהיג העולם יעבור תהליך עמוק עד לכדי הכרה בה' ובמקום המיוחד של ישראל כבנו בכורו של ה'. שוב ושוב נשלח משה אל פרעה, ושוב ושוב טורחת התורה להביא את תגובותיו למעשי הניסים.
"בא דבר אל פרעה מלך מצרים וישלח את בני ישראל מארצו" (שמות ו, יא), ומשה מגיב: "הן בני ישראל לא שמעו אלי ואיך ישמעני פרעה, ואני ערל שפתים" (שם, ז). הקל-וחומר שעורך כאן משה תמוה מאוד, הרי בני ישראל לא שמעו אל משה "מקוצר רוח ומעבודה קשה", לא מחוסר אמונה, ואילו פרעה בן חורין, ואין על צווארו עול עבדות שיסיח דעתו? הקל-וחומר נראה מופרך?
השפת אמת מסביר כאן אמת פשוטה וחשובה מאין כמוה - על מנת לשכנע את פרעה, על מנת שההסברה הישראלית תעבוד, הישראלים צריכים להיות משוכנעים. קשה להקרין מה שאתה עצמך לא מאמין בו. משה אומר שהוא לא יכול להסביר החוצה כי בפנים, בעם, עדיין לא משוכנעים. טענה כבדת משקל. לכן אומר לו ה' שילך אל פרעה עם אהרון. הוא נציג העם המשועבד, והוא עצמו משוכנע, על כן יוכל להעביר היטב את הדברים.
זה חוזר על עצמו בתורה בצורות שונות, הנצי"ב מסביר שצחוקה של שרה לשמע בשורת הלידה בגיל כה מאוחר גרר צחוק אחר כך מכל עבר, "כל השומע יצחק לי", אבל אילו היתה מקבלת את הבשורה באמון מוחלט היא היתה מקרינה זאת החוצה, איש לא היה צוחק. זו גם הסיבה שנר שבת קודם לנר חנוכה, מפני שרק שלום בפנים יכול להצליח בפרסום הנס בחוץ.
השקעת מיליונים בהסברה זה חשוב ודוברים רהוטים זה הכרחי, אבל צריך לשאול את שאלת היסוד, האם המשכנעים באמת משוכנעים? כבר קידשנו כל כך את הספק, כבר הפכנו את הדיבור על כיבוש למן מוסכמה מקודשת כזאת, ואיך אפשר כך להסביר? אולי נניח לרגע בצד את כל המגברים ונסביר קודם כל לעצמנו? אחר כך גם פרעה יבין.

הצטרפות לרשימת התפוצה
לקבלת העלון ועדכונים מערוץ מאיר מידי שבוע במייל הירשם כאן: