ערוץ מאיר

באהבה ובאמונה

כל הנושאים
פרשה קודמת: פנחס
פרשה נוכחית: מטות
פרשה הבאה: מסעי
 


סידרת 'אבולוציה רוחנית' - חלק ח': מה המניע שלנו בעבודת השם?

נתן קוטלר


שאלה נוקבת: מה מניע אותנו?
לפעמים מתעוררת בחיינו שאלה נוקבת: מה המניע שלנו בעבודת השם? האם אנו עובדים את השם מתוך הרגל, משום שכך נולדנו והתחנכנו? או אולי המניע שלנו הוא חברתי, כי אנו חיים מתוך תחושת שייכות לציבור שעובד את השם בצורה מסוימת? האם המניע שלנו הוא מיראת העונש ומאהבת השכר, או האם המניע שלנו הוא מתוך אידיאל והזדהות, מיראת הרוממות ומאהבת השם?
כל סוג של עבודת ה' הוא לגיטימי. אם נתייחס ליראת העונש, הרי היא שלב הכרחי בהתפתחות האדם הפרטי וכן בהתפתחות של עם ישראל מעידן של גלות לעבר עידן של גאולה. בנוסף, נציע לאור המקורות כי עבודת השם המתאימה לדורנו היא דווקא מתוך יראת הרוממות ומאהבת השם.
מהי באמת יראת שמיים?
הר"ן בדרשותיו (דרוש ז) מציג סתירה בין מאמרי חז"ל: מצד אחד, מצינו שיראת שמים היא יסוד התורה וקיום העולם (שבת לא, ב ועוד) וכן מי שעובד את ה' מיראה נקרא צדיק גמור (סוטה לא, א). אך מן הצד השני מצינו, שחז"ל מותחים ביקורת חריפה על מי שעובד את ה' מיראה "פרוש מאהבה, פרוש מיראה" (סוטה כב, ב).
ובכן, מהי באמת יראת שמים? כיצד ייתכן שיש סתירה לגבי מי שעובד מיראה?
התשובה שהר"ן נותן היא שישנם שני סוגים של 'יראת שמים'. הסוג הראשון הוא יראת העונש (מי שעובד את ה' כדי שלא ייענש וכדי שיקבל שכר) ואילו הסוג השני הוא יראת הרוממות (מי שעובד את ה' מתוך הזדהות ואהבה). ולכן, כאשר חז"ל מותחים ביקורת על "פרוש מיראה", הכוונה היא שהוא עובד מיראת העונש. אך כאשר חז"ל אומרים שמי שעובד את ה' מיראה הוא צדיק גמור, הכוונה היא שהוא עובד מיראת הרוממות.
יראת העונש - עבודת השם בגלות
הרב יחיאל ויינברג כותב בסוף שו"ת 'שרידי אש' שבעקבות מסעי הצלב היה בגלות נתק בין עבודת ה' לבין החיים. "פסקה הדת להיות דבר שבחיים ועל כן חדלו החיים בהכרח להיות דבר שבדת, החיים הממשיים פשטו את צורתם הדתית ונעשו לדבר שבחולין".
הרדיפות, הגזרות והקשיים של החיים בגטו הפכו את עבודת ה' לסוג של פיצוי עבור סבל החיים בעולם הזה ולכן ההמון שם דגש מופרז על השכר והעונש בעולם הבא. התוצאה היתה שהמניע לעבודת ה' היה בעיקר יראת העונש ואהבת השכר. אך ההשלכות היו חמורות, שהרי בתוך חומות הגטו גדלו המון אנשים שצימאון לחיים בער בהם, אך כאשר חומות הגטו נפלו וניתנו ליהודים זכויות בסיסיות שנשללו מהם, הם השליכו את הדת ורצו אחר החופש.
הרב ויינברג כותב שהרב הירש ניסה להשיב את המניע הראוי לעבודת השם מתוך אהבה, הזדהות ומתוך שמחה פנימית עם חיבור לחיים. "החייאת הרגש הדתי שיהא יונק את ליחו ולשדו מתהום החיוניות נפשית ולא מפחד המוות והעונשים הבאים אחריו. זו באמת דרישה עתיקה של חכמי הדת ושהיא קרויה בלשונם "יראת הרוממות", "אהבת הרוממות".
ואף על פי כן - לא לבטל את יראת העונש!
כיצד יש להתייחס לעבודת ה' מיראת העונש ומאהבת השכר? הרב קוק מלמדנו "לא נעקור את היסוד הגס של יראת העונש מקרב הגות רוחנו" (מדות הראיה, יראה ז). נראה שמקורו בדברי אביי ורבא (סוטה כב, ב) אשר לימדו שאפילו שהשאיפה היא לעבוד את ה' מיראת הרוממות, יש לזכור שגם לגיטימי לעבוד את ה' מיראת העונש. ובאמת, עבודת ה' מיראת העונש ומאהבת השכר היא שלב הכרחי בהתפתחות האדם, שהרי בסופו של דבר ומתוך כך האדם יגיע למדרגה של יראת הרוממות.
כמו כן, ההדרכה הראויה לעם ישראל בתקופת הגלות היתה לעבוד את ה' מיראת העונש, וניתן אף לומר שיראת העונש שמרה עלינו בגלות. אך מובן שבדור של גאולה יש לעבוד את ה' מיראת הרוממות, כקומה נוספת הנבנית על גבי הקומה הקיימת.
יראת הרוממות - עבודת השם בדורנו
הרב קוק חי בתקופה שראה בה את ניצני הגאולה והבין שדור של גאולה אינו יכול להצטמצם במניע של יראת העונש בעבודת השם. "הוא [=הדור] לא יוכל לשוב מיראה, אבל מאוד מוכשר הוא לשוב מאהבה שיראת הרוממות תתחבר עימה" (מאמר הדור). הרב קוק ראה את האידיאלים הבוערים בדור לבנות את הארץ ולדאוג לאומה במסירות. ולכן, הבין שדור כזה שמוכן למסור את נפשו למען הכלל, ומחפש רעיונות גדולים ונעלים, בוודאי הגיע למדרגה שבה עבודת ה' צריכה להיות מתוך אידיאלים מרוממים.
השאלה היא מה ההדרכה בדורנו אחרי שהביצות יובשו והאידיאלים הגדולים שככו ובחלקם נשכחו? נראה שהמסירות לבניית הארץ לא היתה הסיבה שהרב קוק הדריך ליראת הרוממות, אלא שהמסירות היתה הסימן שבדור הגאולה יש נשמות גבוהות שאינן מסתפקות ברעיונות קטנים, אלא מחפשים עומק וגובה רב. ולכן, לאחר שהקומה הפיזית של המדינה כבר נבנתה, כעת אנו נמצאים בבירור הקומה הרוחנית של המדינה. הדור צמא לרעיונות גבוהים ולמניעים בעבודת השם שמתאימים לתקופה של גאולה. ולכן, עלינו להעמיד רף חדש במניע לעבודת השם: יראת הרוממות ואהבת ה'.
לתגובות ולקבלת המאמר המלא: natanorot@gmail.com

הצטרפות לרשימת התפוצה
לקבלת העלון ועדכונים מערוץ מאיר מידי שבוע במייל הירשם כאן: