דבר תורה קצר לפרשת בא
בפרשת בא אנו נתקלים בשלוש המכות האחרונות: מכת ארבה” מכת חושך ומכת בכורות. שלמה המלך מתבטא בספר משלי שלארבה אין מלך. הארבה הוא הרבה בעלי חיים” מיליוני בעלי חיים קטנים” מפורדים זה מזה” שכל אחד עומד בפני עצמו ומכלה את הצומח בגזרתו; כולם ביחד ‘מכסים את עין הארץ’. גם ביחס למכת החושך המקרא מתבטא שהמצרים לא רואים איש את אחיו במשך שלשת ימים – כל אחד בפינה שלו; גם ביחס למכת בכורות נאמר ‘אין בית אשר אין בו מת’ – כל בית והכאב הפרטי שלו.
לעומת העולם הפירודי של המצרים” עם ישראל מצווה בקורבן הפסח. המאפיין המרכזי של קורבן הפסח שלא ניתן לאכול אותו לבד” הוא נאכל ‘חבורות חבורות'” על ידי המשפחה והשכנים. דבר מאפיין נוסף את קורבן פסח שאנו מצווים ש’עצם לא תשברו בו’. הוא צריך להישאר שלם; הוא גם נאכל צלי. בניגוד לבישול שמרכך ומרחיב את הבשר” הצלי מכווץ” מצמק ומאחד אותו.
ביציאת מצרים עם ישראל מקבץ את הפרטים למטרה אחת. אנו מחנכים את העולם לעידן חדש” עידן בו כל פרט אינו עומד בפני עצמו בחוסר אכפתיות מהשני אלא נחשף המכנה המשותף. ביציאת מצרים אנו יוצאים מן הריבוי של הארבה” הפירוד של החושך והבדידות של מכת בכורות ומגבשים אומה שתופיע את ממלכת כוהנים וגוי קדוש.
.
לדבר תורה שבועי מצולם ומשוכתב מהרב לונדין – ניתן לשלוח הודעת וואטסאפ (!) למספר 0545753771
