הנהגה אלוקית

“ויהי בשלח פרעה את העם” ולא נחם אלקים דרך ארץ פלִשתים” כי קרוב הוא וכו'”. זו “נבואה שנצרכה לדורות”” ובה נפגשים בהנהגה האלוקית הפועלת במבוכי וסיבוכי הבריאה. ההנחיה האלוקית נקבעה כך בגלל חסרון בעם. מתגלה העומק בסדר החינוך האלוקי בהתהלכות עם בני אדם. הבאת ששים רבוא איש ממצרים לירושלים אינה מבצע פשוט כל כך. נדרשת בגרות רוחנית כדי להבין שבשביל חירות כדאי לסבול. יחד עם זאת יש לפעמים צורך להתחשב בחולשות בני אדם” וגם זה משתלב במערכת התוכנית האלוקית. ה”פוליטיקה האלוקית” מתחשבת עם האפשרות שהעם יפחד ממלחמה ויתחרט על יציאתו ממצרים. כנגד זה לא מופיעה כפייה אלא סידור המסיבות בצורה כזו שיהיה מוסבר לאדם ולציבור. אין כאן שלילת בחירה אלא סידור פוליטי-אלוקי מתאים” כדי לעכב את ה”הוה אמינא” של שיבה למצרים. כדי שזה לא יקרה” מופיע סידור “אלוקי-אנושי”.
מצד שני: “וחזקתי את לב פרעה”. לפעמים ריבונו של עולם מתערב במחשבות בני אדם ובתוך סידור ענייניו. סדר הבריאה הוא: “הכל בידי שמים” חוץ מיראת שמים” . ריבונו של עולם הוציא את הדבר מרשותו כביכול. אמנם יש מצבים מיוחדים העומדים ברומו של עולם” בהם ריבונו של עולם מתערב בבחירת האדם” כפי שכותב הרמב”ם בהלכות תשובה ” ואז מתגלה שהוא בעל הבית על כל המחשבות ועל כל המעשים. אמנם הקדוש ברוך הוא נתן לאדם חופש בחירה” כפי שהזכרנו לפני כן לגבי “ולא נחם אלקים”” אבל חופש זה הוא מוגבל (במידה מסוימת)” ועל גביו – “גבֹה מעל גבֹה” – קיימת ההנהגה האלוקית של המשגיח האלוקי. סידורים אלוקיים מיוחדים מופיעים עבור “בני ישראל עם קרֹבו” . אנו “עם אלהי אברהם” ” שהיה “קרובו” של הקדוש ברוך הוא. כשהשם יתברך מחליט לעשות משפט נורא ואיום בארץ” של הפיכת סדום” הוא אומר “המכסה אני מאברהם אשר אני עֹשה” . אברהם אבינו הוא “מחותן” של הקדוש ברוך הוא” ואנו עם של “מחותנים” לקדוש ברוך הוא מאז ועד הנה לדורות עולם .