דבר תורה קצר לפרשת בשלח וט”ו בשבט
לא במקרה פרשת בשלח” שבתוכה אנו לומדים על פרשיית המן” נופלת סמוך לט”ו בשבט. על פי תורת הסוד חודש שבט הוא חודש המיועד להתמודדות עם תאוות האכילה. בניגוד ללחם שהוא מזון קיומי שלא תמיד מרגישים בו תאוות אכילה” הרי הפירות – שמתחילים להתמתק בט”ו בשבט – הם ביטוי ל’ממתק’ שיש בו תאווה. תאוות האכילה מלווה את האנושות עוד מימי פרי עץ הדעת ש’תאווה הוא לעיניים’. אכילה ובקשת פרנסה יכולה לקחת את האדם לצדדים גסים של תאווה אולם האכילה יכולה גם לשמש כמניע נפשי חיובי. השובע והביטחון הכלכלי נותנים לאדם תחושות יציבות ושמחה. השאלה היא מהיכן מגיעה האכילה; מהיכן מגיע הקיום האנושי – אם הוא מגיע מתאווה גסה וללא ביטחון שהאוכל הוא מריבונו של עולם הרי – ‘בטן רשעים תחסר’ (משלי יג” כה). אולם אם אדם מבין שהאוכל הוא מאת ה’ ומלווה את תהליך האכילה בדיני כשרות וברכות” הרי ‘צדיק אוכל לשובע נפשו’ (שם).
פרשת המן מלמדת אותנו מהיכן מגיע האוכל; מהיכן מגיעה הפרנסה: מהיכן מגיע הקיום הפיסי של האדם (מכאן גם הסגולה לומר ‘פרשת המן’) – מריבונו של עולם. פרשיית המן היא חינוך אדיר לעם ישראל – להאמין שהצרכים היומיומיים” בערב ובבוקר – מגיעים מאת ה’.
לדבר תורה שבועי מצולם ומשוכתב מהרב לונדין – ניתן לשלוח הודעת וואטסאפ (!) למספר 0545753771