א. משפט צדק.
“ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם”. חז”ל משבחים את משפטי התורה ומביאים במדרש בפרשה זו מאמרים רבים בשבח המשפט. “גדול הוא המשפט שהקב”ה מתגבה בו” שנאמר ‘ויגבה ה’ צבאות במשפט'” ולא מסרו לא למלאך ולא לשרף”. ומרוב אהבתו למשפט מסרו לאדם הראשון… ומרוב אהבתו למשפט נתנו לישראל שהן אוהבין למקום”. והמדרש שואל” יתכן שנתן את המשפט גם לאומות העולם? ומשיב” לא עשה כן לכל גוי” אלא לישראל בלבד שנאמר “ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם” לפניהם ולא לפני אחרים”. וכן פסק הרמב”ם (הלכ’ סנהדרין”פכ”א”ה”א) “מצות עשה לשפוט השופט בצדק שנאמר בצדק תשפוט עמיתך”. והרמב”ם מבאר מה נקרא משפט צדק” שאתה משווה בין שני בעלי הדין” לא נותן לאחד מבעלי הדין להרבות בדברים ולשני לקצר” ולא מסביר פנים לאחד ולשני מרע פניו ומדבר אתו קשות. ועד כמה גדול ומרומם משפט הצדק אנו רואים מכך שהדיינים נקראים בפרשתנו ‘א-לוהים'” “ונקרב בעל הבית אל הא-לוהים” אם לא שלח ידו במלאכת רעהו” ותירגם אונקלוס “לקדם דיניא” אל הדיינים.
ב. פשרה.
עם כל חשיבות המשפט וכל דקדוקי דיניו” חז”ל קוראים אל הדיינים להציע פשרה לבעלי הדין” וכן פסק הרמב”ם (שם” פכ”ב”ה”ג) “מצוה לומר לבעלי הדין בתחילה” בדין אתם רוצים או בפשרה. אם רצו בפשרה עושים ביניהם פשרה. וכל בית דין שעושים פשרה הרי זה משובח ועליו נאמר ‘משפט שלום שפטו בשעריכם'” אי זהו משפט שיש עמו שלום הוי אומר זה הביצוע=הפשרה”. בפשרה שני הצדדים מרגישים טוב יותר” כי כל צד מרגיש שהוא הרוויח משהו ואין מרוויח ומפסיד מוחלטים” ולכך מכוונת התורה” שאע”פ שמשפט הוא דין התורה והוא אמת לאמיתה” הפשרה מוציאה את בעלי הדין מרוצים יותר” לכן מנחה אותנו התורה לעשות פשרה.
ג. לפנים משורת הדין.
מעל כל זה מדריכה אותנו התורה לדון ולהתנהג בתחומים שונים לפנים משורת הדין.
כך כותב הפלא יועץ במידת הישרות: “ראוי לאדם” שלא להעמיד דבריו על דין תורה” אלא לילך אחרי היושר שהרי לא חרבה ירושלים אלא שהעמידו דבריהם על דין תורה… שאז גם הקב”ה דן אותם … לפי הדין הגמור”. ולכן הוא אומר שראוי להעמיד בכל עיר אנשים דעתנים שיעמדו לימין המורה צדק “ועל ידם יגמר הדין על-פי הפשר ועל-פי היושר” וקרוב לדין לפנים משורת הדין ואז גם ה’ ייתן הטוב לפנים משורת הדין”. הפלא יועץ מלמד אותנו שהדבר היותר אהוב לפני ה’ זו ההנהגה של לפנים משורת הדין” שזה אומר” אני יודע שבדין אני צודק ופלוני שהזיק לי חייב לי כך וכך” אך אני מתבונן במצבו” בקושי שלו” מבין שתשלום כזה כרגע יכול לגרום לו נזק ונפילה גדולה” אז אני מתגבר על הדין הפשוט” כי כך ה’ באמת רוצה ממני ואני מוותר לחברי לפנים משורת הדין. וכן כתב התומר דבורה במידה י”א ‘חסד לאברהם’ “הם המתנהגים בעולם לפנים משורת הדין כאברהם אבינו” גם הקב”ה מתנהג עמהם לפנים משורת הדין” אינו מעמיד עמהם הדין על תוקפו אף לא בדרך היושר” אלא נכנס עמהם לפנים מן היושר” כמו שהם מתנהגים”.
נלמד בדרכינו להתנהג לפנים משורת הדין והקב”ה ברחמיו יתנהג אתנו לפנים משורת הדין ויגאלנו גאולה שלמה במהרה.
