“ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם”. הארכיטקטורה של בית המקדש נקבעה על פי נבואה. בספר שמואל מסופר ששמואל ודוד ישבו “בניות ברמה” ” “היו יושבים ברמה ועוסקים בנויו של עולם” . הם ישבו יחד והכינו בכוח נבואי תכנית מפורטת של בית המקדש” כשם שיש תכנית מפורטת של המשכן” “כמשפטו אשר הראית בהר”.
השראת השכינה נאחזת בבית המקדש” אבל הפְּנִים” הנשמה” העיקר של בית המקדש” הוא הארון. הדבר הראשון במעלה הוא “ארון העדֻת”. הוא קודש הקדשים” המֹח” הלב” חיי החיים של בית המקדש. קודם כל” אורייתא וקודשא בריך הוא הינו עיקר בית המקדש” נשמת בית המקדש. זו תחילת האחיזה של “ושכנתי בתוכם” בקרקע” בעולם הזה. ה”ארון אינו מן המידה” . הארון הוא דבר ממשי” אבל אינו מן המניין” “אין לו דמות הגוף ואינו גוף”” בהיות עניינו קודשא בריך הוא ואורייתא. מתוך הפנים פנימיות הזאת נמשכים שפע אור וקדושת חיים לכל המדינה כולה” לכל העם כולו ולכל העולם כולו.
מן הארון נמשך שפע אל השולחן והמנורה” שהם שני צדדים של החיים כולם! שולחן בצפון ומנורה בדרום” או במילים אחרות: כלכלה ותרבות. הגשמיות והרוחניות” כדברי הכוזרי . המנורה עניינה אור” אור התורה” אור השכל” אור הדעת” תרבות וחכמה. השולחן עניינו לחם וכלכלה. שני הצינורות האלה של כל החיים וכל סדרי העבודה” נמשכים מ”ונתת אל הארֹן את העדֻת אשר אתן אליך”. מתוך יסוד החיים בקודש הקדשים” האדם עובד בחלק השני של בית המקדש: “והבדילה הפרֹכת לכם בין הקֹדש ובין קֹדש הקדשים”. הבדילה אבל לא הפרידה. אין הלחם והאור נפרדים מהתורה אלא הם נמשכים ממנה. מתוך התורה יש הצלחה וברכה הן בלחם ובכלכלה בישראל ובעולם כולו” והן בתרבות וברוחניות שבחברה. מתוך אור התורה המקרין מעבר לפרוכת: “הרוצה שיחכים – ידרים” ושיעשיר יצפין” .
שלושת הדברים האלה – ארון שולחן ומנורה הם המשך אחד” אבל יש ביניהם מדרגות: “והבדילה הפּרֹכת לכם בין הקֹדש ובין קדש הקדשים”. קודש הקדשים הוא הלב” המקור” הנשמה. קדושה אין מובנה חולשה ובטלנות” אדרבה” היא הביטוי החזק ביותר של מציאות” כדברי חז”ל: “קדוש לעולם קיים” . קיימוּת היא מציאות. הקדושה נמשכת ממקור הקודש” שהוא אמיתת המציאות. “וכל הנמצאים… לא נמצאו אלא מאמיתת הִמצאו” . מתוך שיש מקור נשמתי יש גם מקום להתרחבות ולהתפשטות .