ערוץ מאיר

באהבה ובאמונה

כל הנושאים
פרשה קודמת: זכור, ויקרא
פרשה נוכחית: צו
פרשה הבאה: שמיני, פרה
 


בִּגְדֵי קֹדֶשׁ

הרב זיו רוה

"וְעָשִׂיתָ בִגְדֵי קֹדֶשׁ לְאַהֲרֹן אָחִיךָ לְכָבוֹד וּלְתִפְאָרֶת" , "למה נסמכה פרשת קרבנות לפרשת בגדי כהונה? לומר לך מה קרבנות מכפרין אף בגדי כהונה מכפרין ".
והרי זה דבר תמוה, כיצד לבישת בגדי הכהונה ביכולתה לכפר על דברים חמורים כל כך שציינו חז"ל בהמשך המדרש: שפיכות דמים, ג"ע, הרהור הלב, גסות רוח, לשון הרע, ע"ז, דינים ועזות פנים? התוס' בערכין טז. מבארים ששפיכות הדמים שמדובר עליה, אין הכוונה בכגון שהרג את הנפש ממש, אלא שהלבין פני חברו ברבים. וכן לדוגמה ג"ע היינו בכגון חפני ופנחס שעיכבו קרבנות קיני היולדות, והמקרא מעלה עליהם כאילו שכבום. עיקר הכפרה איננה על עבירות שנעשו בפועל, אלא על ענייני המידות. אך עדיין נותר לבאר כיצד הבגדים היו מכפרים.
תחילה עלינו לדייק במיקום המידות ביחס לסדר הפנימי של האדם. הנפש היא מדרגה אמצעית בין רוח האדם ובין הגוף, והמידות ממוקמות בה, לכן נהוג לומר 'תיקון מידות הנפש'. נשמתו הא-לוהית של האדם, או אפילו שכלו, אינם יכולים להנהיג את הגוף אלא ע"י הנפש. וכך כותב מהרח"ו: "המידות הן מוטבעות בנפש היסודית והן מורכבות מטוב ורע, ואין כוח בנפש השכלית לקיים המצוות ע"י תרי"ג אברי הגוף, אלא ע"י הנפש היסודית."
כאשר המידות מתוקנות יכול הגוף להיות מונהג על פי כל ציוויי התורה בלא מעכב. אולם בשעה שהמידות אינן מתוקנות, אור הנשמה מופיע באופן חלקי ועמום כפי רמת החיסרון או הפגם. אפשר לבאר זאת על דרך משל לאדם חכם היודע את החומר היטב, אך בעיית קשב וריכוז קשה פוגעת בהצלחתו במבחן. כך במימד הבחירי, על אף שהנשמה מלאה בטוב אלוהי, המידות הן המאפשרות או המעכבות את הופעת אור זה.
לפיכך "עניין המידות הרעות קשה מן העבירות עצמן"2, כיוון שהוא שורש להם. לכן נמצאים בחז"ל דברים מופלגים בעניין המידות, כגון: "כל הכועס כאילו עובד ע"ז" . הכעס מזוהה לא רק מצד עצמו, אלא כפוטנציאל שורשי לקלקולים רבים ומרחיקי לכת, ומשותף לע"ז בכך שהכועס ועובד הע"ז, שניהם יצרם מוליכם. וכך גם מי שיש בו גסות הרוח, השווהו חז"ל לכופר בעיקר שראוי לגדעו כאשירה ואין עפרו ננער וכד' .
בדרך זו מובנת שאלה כבדה, מדוע התורה שבכתב מציינת מצוות מעשיות אך איננה מצווה על תיקון המידות? "כי להיות המידות עיקרים ויסודות, לא נמנו בכלל תרי"ג המצוות התלויות בנפש השכלית. ונמצא כי יותר צריך להזהר ממדות הרעות יותר מקיום המצוות עשה ולא תעשה, כי בהיותו בעל מדות טובות בנקל יקיים כל המצוות."3 דומה הדבר לעקרון המובא בשורש הרביעי לכללים לספר המצוות של הרמב"ם, "שאין ראוי למנות הצוויים הכוללים התורה כולה", לכן לא מנה מצוות כוללות כגון, "קְדשִׁים תִּהְיוּ" שזוהי מטרת כל התורה, או איסור להפסיק לנשום, וכן מצוות ישיבת א"י, שבביטולם יאבד כל קיום התורה. ועל כן כותב הגר"א "כל עבודת ה' תלוי בתיקון המידות" .
בגדי הכהונה הנקראים 'מדים', מרמזים על ה'מידות' הרצויות לעבודת ה', ויש בהם הוראת דעת לעם כיצד להלביש את נפשם בטוב המידות והתכונות, לקדושה ולטהרה. הבגדים הינם מלבוש לכהן בעבודתו במקדש ה', כשם שהנפש מתלבשת במידות בפעולתה ע"י הגוף. בתיקון המידות, יתוקן השורש לכל המעשים ויתכפר לעם, שאין לך כפרה גדולה מן ההליכה בדרכי ה'.
"מכנסים מכפרים על גילוי עריות"2, שהם לבוש תחתון כנגד הצד התחתון שבנפש הבהמית, ונועדו להזכיר לעצור כוח התאוותני.3 "כתונת מכפרת על שפיכות דמים", רמז לזה, "וַיִּקְחוּ אֶת כְּתֹנֶת יוֹסֵף וַיִּשְׁחֲטוּ שְׂעִיר עִזִּים וַיִּטְבְּלוּ אֶת הַכֻּתֹּנֶת בַּדָּם", שטבלו כותנתם הפנימי בדם הכעס והנקמה . "אבנט מכפר על הרהור הלב", שמשקיע ציורים רעים בעומק תהום הנפש, שלא יעלו אל הלב. "מצנפת מכפרת על גסי הרוח", "יבוא דבר שבגובה ויכפר על גובה"2.
"מעיל מכפר על לשון הרע", "יבא דבר שבקול ויכפר על קול הרע"2. לבוש עליון זה כנגד הדיבור השייך לצד העליון שבנפש, מרמז שישמור את דבורו ומוצא שפתיו בל ידבר שיחה בטלה וכ"ש לה"ר ורכילות, ו"שָׂפָה יִהְיֶה לְפִיו סָבִיב"7, שיעצור במילותיו, רק "וְנִשְׁמַע קוֹלוֹ בְּבֹאוֹ אֶל הַקֹּדֶשׁ"7, שידבר בתורה ובמצות ה'". "אפוד מכפר על עבודת כוכבים, שנאמר: 'וְאֵין אֵפוֹד וּתְרָפִים' "2. אפוד היה מלבוש מיוחד לעובדי ע"ז, וכנגדם היה מלבוש מיוחד המציין את עובדי ה' המייחדים את שמו. "חושן מכפר על הדינין, שנאמר: 'וְעָשִׂיתָ חֹשֶׁן מִשְׁפָּט' ". אחדות ישראל, מתקיימת ע"י שנמצא ביניהם משפט אמת, כהופעה של שם ה'. רק הוא המסיר כל ריב וכל נגע המפריד אגודתם. "ציץ מכפר על עזות פנים". כתיב 'וְהָיָה עַל מֵצַח אַהֲרֹן', ובעזות פנים כתיב 'וּמֵצַח אִשָּׁה זוֹנָה הָיָה לָךְ' .


תגיות: פרשת תצוה



מאמרים נוספים מעלון פרשת תצוה תשע"ט:
שו"ת בחירות - הרב שלמה אבינר
מלבושי כבוד - הרב יורם אליהו
גדולה הסרת טבעת - הרב חגי לונדין
הנשיות בנישואין (א) - אסתר אברהמי
"לב טהור ברא לנו אלוקים" - הרב אלישע וישליצקי
משכן ומקדש - הרב דוד לנדאו
בדיחידוש - הרב יואב מלכא
בְּשֵׁם ד' צְבָאוֹת - הרב שלמה אבינר

הצטרפות לרשימת התפוצה
לקבלת העלון ועדכונים מערוץ מאיר מידי שבוע במייל הירשם כאן: