ערוץ מאיר

באהבה ובאמונה

כל הנושאים
פרשה קודמת: בלק
פרשה נוכחית: פנחס
פרשה הבאה: מטות
 


סידרת 'אֲרוֹן הַבְּרִית' חלק ב': הביקור בגנזי רומי

נתן קוטלר



לע"נ ר' פרופ' אשר זליג ב"ר יצחק קאופמן ז"ל
האם רשב"י שינה את דעתו בדבר מיקום הארון בעקבות בקורו בגנזי רומי?
שיטת רשב"י בדבר מיקום הארון
במסכת יומא (נג, ב) מופיעה ברייתא עם מחלוקת בדבר מיקום הארון. רבי אליעזר ורשב"י סוברים שהארון גלה לבבל ואילו רבי יהודה בן לקיש סובר שהארון במקומו נגנז. אולם הגמרא אומרת שעולא חולק על קביעת הברייתא שרשב"י סובר שהארון גלה לבבל. ומדוע? עולא אומר שכאשר רבי מתיא בן חרש שאל את רשב"י ברומי על מיקומו של הארון, השיב לו רשב"י שהארון נגנז במקומו.
ומה באמת סובר רשב"י? האם אנו חייבים לבחור בין דברי הברייתא לדברי עולא, או שאולי ניתן לומר שרשב"י שינה את דעתו ודברי הברייתא הם גרסה קדומה יותר ודברי עולא הם גרסה עדכנית יותר?
ומדוע יש יסוד להניח שרשב"י שינה את דעתו?
מה עשה רשב"י ברומי?
נראה שיש לשים לב לציון הגיאוגרפי בדבריו של עולא, "דאמר עולא: שאל רבי מתיא בן חרש את רבי שמעון בן יוחאי ברומי". מדוע יש חשיבות לציון המקום שבו נשאל רשב"י?
מצינו במסכת מעילה (יז, א-ב) שרשב"י ריפא את בת הקיסר וקיבל רשות להסתובב בגנזי קיסרי רומי ושם ככל הנראה ראה את כלי המקדש. "והכניסוהו לאוצר המלך ליטול כל מה שירצה, ולא היה חפץ אלא ליטול משם איגרות שכתבו גזירות שגזרו על ישראל, ומצאם וקרעם, ושם ראה כלי בית המקדש באוצר" (רש"י ד"ה 'אני ראיתיה' יומא נז, א). [ראה: רש"י ד"ה 'אני ראיתיו ברומי' שבת סג, ב. השווה: ספרי זוטא פרק ח: "אמר ר' שמעון כשהלכתי לרומי וראיתי שם את המנורה היו כל הנרות מוסטרין כנגד נר האמצעי"].
סביר להניח שאין כאן צירוף מקרים: רשב"י מבקר ברומי, רואה בגנזי קיסרי רומי את כלי המקדש, נשאל על מיקומו של ארון הברית ומשיב שהארון לא נמצא ברומי שזו אגב תשובה שונה מהנאמר בברייתא.
האם יש להסיק מכאן שמאחר שרשב"י הסתובב במרתפי רומא ולא נתקל בארון, הוא הגיע למסקנה שהארון נגנז על ידי יאשיהו? ואם כן, האם ניתן לומר שבעקבות ביקורו ברומי, רשב"י חזר בו ממה שנאמר בשמו בברייתא ואילו דברי עולא משקפים את שיטתו העדכנית?
אך נראה שיש לדחות השערה זו כיוון שכל הכלים המתוארים ע"י רשב"י ורבי אלעזר בר רבי יוסי שהתלווה אליו, היו מתקופת בית המקדש השני ולא מהבית הראשון. לדוגמא, רבי אלעזר בר רבי יוסי מתאר את הפרוכת במילים הבאות: אני ראיתיה בעיר [רומי] והוו עליה כמה טיפי דמים" (שם). ככל הנראה מדובר על הפרוכת בבית השני (אף שגם בבית הראשון היתה פרוכת קטנה שהבדילה בין ההיכל לקודש הקודשים - ראה: יומא נא, ב; נד, א). ולכן, נראה שביקורו של רשב"י ברומי לא השפיע על שיטתו בדבר מיקומו של ארון הברית.
ואם אמנם רשב"י לא שינה את דעתו בעקבות ביקורו ברומי, מדוע ישנה סתירה בשיטת רשב"י בין הברייתא לדברי עולא? האם רשב"י חזר בו?
האם היו שני ארונות?
שני הפסוקים שמביאים בשם רשב"י, נראים משכנעים במידה דומה. הפסוק הראשון שממנו נלמד שהארון גלה לבבל הוא פסוק בישעיהו: "רבי שמעון בן יוחאי אומר: ארון גלה לבבל, שנאמר לֹא יִוָּתֵר דָּבָר אָמַר ה' (ישעיהו לט, ו) - אלו עשרת הדברות שבו" (יומא שם). ובירושלמי דרשה זו מוסברת יותר "לֹא יִוָּתֵר דָּבָר אָמַר ה' אין דבר אלא שהדיברות לתוכו" (ירושלמי שקלים ו, א). הפסוק השני הוא פסוק במלכים א': "אמר לו [=רשב"י לרבי מתיא בן חרש]: שאני אומר ארון במקומו נגנז, שנאמר וַיַּאֲרִכוּ הַבַּדִּים וגו' (מלכים א' ח, ח). אמר ליה רבה לעולא: מאי משמע? - דכתיב וַיִּהְיוּ שָׁם עַד הַיּוֹם הַזֶּה" (יומא נד, א).
אולם, האם באמת ישנה סתירה בשיטת רשב"י?
הייתי רוצה להציע שרשב"י לא חזר בו וישנה דרך ששני הפסוקים הללו ישתלבו יחדיו, והיא שהיו שני ארונות. הסבר זה מבוסס על השיטה בתלמוד הירושלמי ובמקומות נוספים שהיו קיימים שני ארונות: ארון אחד עם הלוחות השניים שהיה מונח בקודש הקודשים וארון שני עם שברי הלוחות שהיה יוצא עִם עם ישראל למלחמה: "תני רבי יודה בן לקיש אמר שני ארונות היו מהלכין עם ישראל במדבר אחד שהיתה התורה נתונה בתוכו ואחד שהיו שברי הלוחות נתונין בתוכו זה שהיתה התורה נתונה בתוכו היה מונח באהל מועד" (ירושלמי שם).
אם כן, ייתכן שכאשר רשב"י הביא ראיה מהפסוק "לֹא יִוָּתֵר דָּבָר אָמַר ה'" שהארון גלה לבבל, כוונתו היתה לארון עם שברי הלוחות. שהרי דורשים מפסוק זה "אלו עשרת הדברות שבו". אילו היה מדובר בארון השני, היו צריכים להזכיר גם את שאר הדברים שהיו בתוכו כמו ספר התורה שכתב משה. בנוסף, ייתכן שכאשר רשב"י הביא ראיה מהפסוק "וַיַּאֲרִכוּ הַבַּדִּים...וַיִּהְיוּ שָׁם עַד הַיּוֹם הַזֶּה" שהארון במקומו נגנז, כוונתו לארון השני עם הלוחות השניים וספר התורה שכתב משה. ולכן, בדרך זו, אין סתירה בין דברי עולא לברייתא, אלא שיטת רשב"י אחת היא: הארון הראשון גלה לבבל ואילו הארון השני נגנז.
לתגובות: natanorot@gmail.com



תגיות: סדרת 'ארון הברית'



מאמרים נוספים מעלון פרשת תצוה תשע"ט:
שו"ת בחירות - הרב שלמה אבינר
מלבושי כבוד - הרב יורם אליהו
בִּגְדֵי קֹדֶשׁ - הרב זיו רוה
גדולה הסרת טבעת - הרב חגי לונדין
הנשיות בנישואין (א) - אסתר אברהמי
"לב טהור ברא לנו אלוקים" - הרב אלישע וישליצקי
משכן ומקדש - הרב דוד לנדאו
בדיחידוש - הרב יואב מלכא
בְּשֵׁם ד' צְבָאוֹת - הרב שלמה אבינר

הצטרפות לרשימת התפוצה
לקבלת העלון ועדכונים מערוץ מאיר מידי שבוע במייל הירשם כאן: