לקראת יום פטירת רבינו – י”ד אדר
מתוך כל תרי”ג מצוות” “שלש מצוות נצטוו ישראל בכניסתן לארץ: להעמיד להם מלך ולהכרית זרעו של עמלק ולבנות להם בית הבחירה” . קודם כל: הקמת מלכות ישראל” הסדר השלם של האומה. ואחר כך מחיית עמלק שמשלימה את עניין המלכות. ולבסוף – בניין בית המקדש. לאחר המצב הנורמלי השלם של בניין האומה במלכות” בחיוב ובשלילה” מגיעים לבית המקדש ולהשראת השכינה בתוכם” בתוך העם הזה היושב בארץ הזאת.
בית אינו מרחף ומשוטט באוויר אלא חייב להיות מחובר לקרקע. בית הוא מעשה אדם” אבל הקרקע אינה מעשה אדם אלא בריאה אלוקית. במצוה הציבורית של בניין הבית יש פגישה בין עשיה אנושית לבין קרקע אלוקית. ארץ היא דבר אלוקי. רבונו של עולם הוא בעל הבית על הארץ” ולא אנחנו. הארץ שייכת לד’ בכללותה ובפרטיה. “יצב גבֻלֹת עמים למספר בני ישראל”” “חלק ד’ עמו” . וכשם שיש חלק ד’ בעמים” כך יש חלק ד’ בארץ” אשר לו סגולה וקדושה נצחית. ישראל הם לב האומות” והמקדש הוא לב העולם. יש חילוקים דקים בין מדרגת הקדושה היום” בזמן הזה” ובין מדרגתה כשבית המקדש עמד בכל תפארתו. יש על זה בירור ארוך ומיוחד ב”משפט כהן”. מכל מקום קדושת הקרקע הזאת היא מוחלטת ונצחית כדברי הרמב”ם” שקבע ש”שכינה לא בטלה”. לאדם יש מצות עשה לבנות בית” ויש לו בחירה חופשית לגבי עשייתו. אולם” הבית מקושר עם קרקע של רבונו של עולם” והקרקע הזאת בקדושתה עומדת אף על פי שהיא שוממה. קדושת הקרקע היא אבסולוטית בעצם יסוד ההויה האלוקית של מציאותה” וכשמקיימים את המצוה של בניין בית עליה” אז יש מקדש.
אם כן” יש כאן שותפות והתחברות של מעשה אדם עם קרקע אלוקית. “וכן תעשו” . ועל ידי כך מעבירים וממשיכים קדושה אל הבית שהוא מעשה אדם. “והייתם קדֹשים כי קדוש אני” . קדושה חלה על מעשינו אנו” מתוך שהם שייכים ומכוּונים אל הקרקע של רבונו של עולם. גם בדברי קודש של אבא ז”ל ב”משפט כהן”” יש בירורי הלכות על קדושת בית המקדש” שהיא הצטרפות של שני מרכיבים” שני גורמים. השראת השכינה בתוכֵנו” מאז ולכל הדורות” מקושרת עם העובדה של אחיזה בבית: מעשה ידי אדם בקרקע אלוקית. וזה מתגלה בהדרגה. בהתחלה יש משכן. בגמרא נאמר: “אשכחן מקדש דאיקרי משכן ומשכן דאיקרי מקדש” .