ערוץ מאיר

באהבה ובאמונה

כל הנושאים
פרשה קודמת: כי תצא
פרשה נוכחית: כי תבוא
פרשה הבאה: נצבים
 


למצוא זמן ומקום לכל ילד במציאות ולא רק בלב/רויטל שנור

-----


השראת השכינה בישראל, מתאפשרת על ידי בניית המשכן. מסביר הרב צבי יהודה זצ"ל: "ושכנתי בתוכם" מתקיים ומתגבש למעשה בממשיות המוחשית של בית... כל העניין הגדול הזה חייב להיות נאחז באופן ממשי בנדבכים, באבנים ובטיט... בית אינו מרחף ומשוטט באוויר אלא חייב להיות מחובר לקרקע."
כלומר, לא מספיק לבנות משכן בלב. צריך לבטא באופן מעשי ומוחשי את החיבור שלנו לריבונו של עולם. צריך לעמול ולבנות עם שתי רגליים על קרקע המציאות.
בהמשך, בהקשר לביטוי 'אוהל מועד' מבאר הרב צבי יהודה שתי משמעויות למילה מועד. המשמעות הראשונה היא פגישה, מלשון התוועדות. אך יש למילה משמעות נוספת: "למועד יש מובן הן לגבי זמן והן לגבי מקום... באוהל מועד מתגלה הפלא הזה של ההתוועדות הזאת, ההתייחדות הזאת, ההידבקות הזאת, במציאות הזמן ובמציאות המקום. וממנו יש המשך לכל הדורות". (מתוך: שיחות הרב צבי יהודה, פרשת תצוה, שנת תשכ"ז. ההדגשות במקור)
נדמה, שהדברים יפים גם לבניין הבית הישראלי הפרטי. כאשר בונים בית ומקימים משפחה - יש צורך בחיבור מעשי למציאות, בזמן ובמקום ממשיים ולא רק במקום בלב. בתוך עולם שטוף חומרנות תחרותית צפופה וממהרת, לא קל לתת לילדים שלנו הרגשה שיש לנו זמן עבורם ושתמיד יש להם מקום בבית. הורים רבים נוהגים נכון ועושים כל מאמץ כדי להעניק לילדיהם הרגשה זו. חשוב לשים לב לכך שאנחנו כהורים, מצליחים באמת לתת את ההרגשה הזו לכל אחד ואחד מילדינו.
לפעמים, הורים מקדישים זמן רב למשפחה כמכלול, אבל הם אינם מקפידים שהזמן יוקדש לכל אחד ואחד מהילדים. ישנם ילדים שמטבע אופיים, מושכים אליהם יותר תשומת לב. ישנם גם גילאים שבהם צרכי הילד תובעניים יותר, וההורים נשאבים לכיוון הטיפול בילדים שנזקקים יותר. עצוב לגלות שלפעמים, באותה תקופה, באותו הבית, גדל ילד אחר, שההורים אינם פנויים עבורו. לעיתים, אפילו פיזית בבית הוא אינו מוצא את מקומו. זה מצב מצער, ובמיוחד כאשר הוא מתרחש מתחת לאפם של הורים משקיענים ואכפתיים. הורים נוכחים ומעורבים, מפספסים בלי משים מפגש וחיבור עם ילד יקר שלהם.
מטבע הדברים, תינוקות ופעוטות זקוקים לטיפול אינטנסיבי סביב השעון. הם גם זקוקים למרחב של מקום לזחול ולשחק בו ולציוד מיוחד. גם מתבגרים זקוקים לשיחות עומק ולהתייעצויות משמעותיות עם ההורים, ויכולים ליהנות מחברת ההורים במגוון הזדמנויות וגם בשעות הלילה. בדרך כלל מתבגרים גם יודעים 'לסמן טריטוריה' בבית ולאפשר לעצמם פינה של פרטיות. בתווך, עלולים ליפול 'בין הכסאות' הצרכים של ילדים בגילאי הביניים, בערך בין גיל 7 ל-12. בגילאים הללו הילדים כבר לא תלותיים, ומסוגלים להיות עצמאיים ולהתנהל בבגרות יחסית. מצד שני, הם עדיין לא פרטנרים לשיח עמוק ולא תמיד מביעים בבירור צורך בשיח כזה. בפסיכולוגיה שנים אלה נחשבות כחלק מ'שלב החביון'. זהו שלב בהתפתחות בו הילד עסוק בעיקר בתפקוד לימודי ובהתרחשויות חברתיות. זה השלב שבו קל לפספס. בין הצרכים הבולטים והסוערים של הקטנטנים והמתבגרים, שיודעים לרוב לדרוש את שלהם בצורה גלויה ובדחיפות, נעלם הצורך העדין של הילד בגילאים האלה בנוכחות הורית ובקשר. כדי להצליח להיפגש עם כל ילד ולהתחבר אליו, צריכים ההורים להיות מודעים לסיכון זה ויצירתיים במציאת פתרונות אפשריים לבעיה. יש ליזום זמנים מתאימים לשיח ולדאוג לפינה של פרטיות בבית לכל אחד. כי כל ילד וילד צריך להרגיש שיש זמן ומקום בשבילו במציאות הממשית שעל הקרקע ולא רק בלב.
*רויטל שנור היא פסיכולוגית חינוכית ואם לילדים. אימהות המעוניינות לקבל מסרים מעצימים מדי כמה ימים, מוזמנות להצטרף לקבוצת הווצאפ: 'יש הרבה דרכים לאהוב'. להצטרפות שלחו הודעת ווצאפ ל0544320540 וישלח אליכם קישור.



מאמרים נוספים מעלון פרשת תצוה תשע"ט:
שו"ת בחירות - הרב שלמה אבינר
מלבושי כבוד - הרב יורם אליהו
בִּגְדֵי קֹדֶשׁ - הרב זיו רוה
גדולה הסרת טבעת - הרב חגי לונדין
הנשיות בנישואין (א) - אסתר אברהמי
"לב טהור ברא לנו אלוקים" - הרב אלישע וישליצקי
משכן ומקדש - הרב דוד לנדאו
בדיחידוש - הרב יואב מלכא
בְּשֵׁם ד' צְבָאוֹת - הרב שלמה אבינר

הצטרפות לרשימת התפוצה
לקבלת העלון ועדכונים מערוץ מאיר מידי שבוע במייל הירשם כאן: