ערוץ מאיר

באהבה ובאמונה

כל הנושאים
פרשה קודמת: זכור, ויקרא
פרשה נוכחית: צו
פרשה הבאה: שמיני, פרה
 


עֶדְיָם מֵהַר חוֹרֵב לפרשת כי תשא

הרב זיו רוה

יראת העונש מונעת ממניע חיצוני, ואין בה ביטוי לקשר פנימי עמוק אלא לאינטרס. ודאי שעדיפה היא מלא כלום, אך במידה ויסור פחד העונש יתכן שעמו תאבד גם היראה. למעלה ממנה ממוקמת יראת חטא, המתבטאת ברצון שלא לפגום בסדר הא-לוהי השלם שאמור להופיע, שלא יחטיא האור שאמור להתגלות דרך חיי האדם את מטרתו.
למעלה משתי אלו נמצאת יראת הרוממות אשר נובעת מתוך הערכה, ואף הערצה כלפי השגב והטוב הא-לוהי וגדולת שלמותו האין סופית. יראה שכזו בנויה על גבי אהבה אמתית אל האלוה. יחד עם כל אהבה עמוקה, מופיעה גם זהירות שלא לפגום אף מעט בקשר, ונעשים מעשים שנועדו לטפחו ולחזקו. הללו מבטאים יחס פנימי, ורצון לקבל השפעה נכספת ולהתקרב עוד ועוד.
לאהוב אפשר הרבה דברים, אך יראת הרוממות שמורה ליחס אל ה' יתברך או אל מי ומה שמייצגו. פגיעה במי שקרוב אליו כמוה כפגיעה בו. לכן על היחס הראוי אל תלמידי חכמים, דרש ר"ע, "אֶת ה' אֱ-לֹהֶיךָ תִּירָא" לרבות ת"ח , והמבזה ת"ח נקרא אפיקורוס . דוגמה נוספת היא חרדת הקודש שלא לפגום בקדושת הר הבית. באופן אידאלי, כך גם ראוי להיות היחס של הגויים אל עם ישראל. כאשר עם ישראל נמצא במצבו העליון, מוכר הוא בתור המפגש המרוכז והאיכותי ביותר של העולם עם הא-לוהות, והעמים מעצמם מבקשים ממנו קרבה והדרכה. ההשפעה של עם ישראל על העמים ועל כל היש, נעשית מוכרת ומוערכת, ומעצמם מוכנים הגויים להסיר מעלינו טרדות כדי שנפנה ליבנו לעבודת הקודש. כך יהיה לעתיד לבוא: "וְעָמְדוּ זָרִים וְרָעוּ צֹאנְכֶם וּבְנֵי נֵכָר אִכָּרֵיכֶם וְכֹרְמֵיכֶם. וְאַתֶּם כֹּהֲנֵי ה' תִּקָּרֵאוּ מְשָׁרְתֵי אֱ-לֹהֵינוּ יֵאָמֵר לָכֶם..." .
היראה נובעת משם ה' המופיע דרך מעשי האדם או העם, ככתוב: "וְרָאוּ כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי שֵׁם ה' נִקְרָא עָלֶיךָ וְיָרְאוּ מִמֶּךָּ" . וכך גם להפך, חטא או חילול ה' גורם לשם ה' להסתלק, ועמו נופלת גם יראת הרוממות מעם ישראל או מהאדם. משל לתלמיד שמגלה כי הוא יושב בטעות במקומו של רבו, מיד יקום ויפנה את המקום בבוא רבו בחפץ לב, כביטוי ליראת הרוממות שהוא חש, "ומורא רבך כמורא שמים" . לכן בישיבה גבוהה אין צורך במבחנים וברישום האיחורים, כיוון שהתלמידים מעצמם לומדים בשקידה ובהתלהבות ומבקשים להעמיק בתורת רבותיהם. אך אם לצורך הדוגמה, יגלה תלמיד פגם מוסרי או חטא ברבו ח"ו, הוא עלול להרגיש שהמרחק בינו ובין רבו איננו אלא דמיון בעלמא, ולא תהיה בו עוד יראה ממנו ואף ימצא קושי לקבל ממנו. באופן רזי, גם חטאו של המשפיע איננו נודע, הנשמה לעיתים מרגישה, כיוון שהקב"ה מסבב כך ש"כל אדם שיש בו יראת שמים דבריו נשמעין שנאמר: 'סוֹף דָּבָר הַכֹּל נִשְׁמָע אֶת הָאֱ-לֹהִים יְרָא " . במידה שנותן האדם משקל לדבר ה', כך נותן ה' משקל לדבריו אצל הבריות.
חטא העגל גרם לעם ישראל לרדת ממעלתו, "וַיִּתְנַצְּלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת עֶדְיָם מֵהַר חוֹרֵב" . אלמלא חטאו ישראל, היו האומות מתייחסות אל ישראל כאל ת"ח שמבקשים לינוק ממנו הדרכה וחיים. את ארץ ישראל היו האומות מפנות בשמחה ובזריזות מתוך הכרה שארץ ה' שייכת אל עם ה', ומתוך הבנה שרצונם העמוק הוא שלא לעכבנו במילוי יעודנו הא-לוהי. חטא העגל והסתלקות מורא שמים מעם ישראל גרם את הצורך להתעסק במלחמות, ולכבוש את הארץ בכוח הזרוע. ההשפעה שוב אינה יכולה להופיע בדרך ישרה אלא רק בעקיפין ובמידה מועטת, ותיקון העולם הוצרך להתעכב אלפי שנים.
כל הליכה בדרך עצמאית אשר עליה לא ציווה ה', וכל הנהגה ששייכת לסברת האדם אך אינה תואמת את חכמתו ורצונו ית', יש בה קורטוב מחטא העגל. חטא העגל יתוקן, כשההנהגה הא-לוהית תופיע בנו בלא סילוף ובלא יצירתיות שעליה לא נצטווינו. מדרגת יראת ה' של עם ישראל, מידה כנגד מידה, מעוררת או שאינה מעוררת את יראת עם ישראל אצל אומות העולם. שינוי ביחסו של עם ישראל אל הא-לוהי, גורר אחריו אין ספור תולדות במערכת היחסים בין ישראל לגויים, עד שבמקום התבטלות הגויים עלולים להופיע רצון להילחם, זלזול וביקורתיות ח"ו. לפיכך, התשובה היא היסוד לגאולה השלמה.
כך כותב הרב קוק זצ"ל: "לולא חטא העגל היו האומות יושבות ארץ ישראל משלימות עם ישראל ומודות להם, כי שם ד' הנקרא עליהם היה מעורר בהן יראת הרוממות, ולא היתה שום שיטת מלחמה נוהגת, וההשפעה היתה הולכת בדרכי שלום כבימות המשיח. רק החטא גרם ונתאחר הדבר אלפי שנים, וכל מסבות העולם הנן אחוזות זו בזו להביא את אור ד' בעולם, וחטא העגל ימחה לגמרי וממילא: 'כָּל רֹאֵיהֶם יַכִּירוּם כִּי הֵם זֶרַע בֵּרַךְ ד',' והעולם יתוקן באורח שלום ורגשי אהבה, ונעם ד' יוחש בכל לבב, לענג רוח ולעדן נשמה ולכל בהם תחיה נפש כל חי."

הצטרפות לרשימת התפוצה
לקבלת העלון ועדכונים מערוץ מאיר מידי שבוע במייל הירשם כאן: