ערוץ מאיר

באהבה ובאמונה

כל הנושאים
פרשה קודמת: בלק
פרשה נוכחית: פנחס
פרשה הבאה: מטות
 


מעשה העגל

הרב דוד לנדאו

הדבר הבולט והמרכזי ביותר בפרשתנו הוא מעשה העגל. המעשה הנורא והאיום הזה הוא התעכבות בדרך האלוקית שלנו ממצרים אל "הארץ אשר נשאתי את ידי" . ומתי נעשתה ה"חטאה הגדולה" הזאת? ביום חתונתנו. "ביום חתֻנתו וביום שמחת לבו" - "זה מתן תורה" . היה מצב של "אני לדודי ודודי לי" , "וכל העם רֹאים את הקולֹת" . איזה אושר היה לנו, לכל האנושות כולה ולכל העולם כולו! ואחרי זמן קצר קרה בלבול נורא, ירידה, התבלבלות והתקטנות. ידועים דברי קודשו של רבנו יהודה הלוי שלא היתה כאן עבודה זרה ממש , וכן נמצא בעוד כמה מקומות, כגון אצל ה"אור החיים" הקדוש . זה נראה כאילו עבודה זרה אבל יש הבדל דק מאוד, דק מן הדק. כיוון שאנחנו שייכים ל"אתם הדבקים בד' אלהיכם", "אשרי העם שככה לו" אזי לפי הערך שלנו זו חולשה נוראה, זו התעכבות בדרך. נשארנו תלויים באמצע. אנחנו איננו "שכחי אלקים", אנו בעלי זכרון גדולים ופה נעשינו מבולבלים, "כי זה משה האיש אשר העלנו מארץ מצרים לא ידענו מה היה לו". מתוך הרגשה זאת והתבלבלות זאת צריך למצוא את "אשר ילכו לפנינו". לא היתה כאן עבודה זרה חס וחלילה, אלא קוצר רוח ואי סבלנות, ומתוך כך חסרון אמונה ושייכות, חסרון שלמות בריאות חיים: "ואתם הדבקים בד' אלקיכם חיים כּלכם היום". "צדיק באמונתו יחיה" .
התקטנות זו, לפי ערך הגדלות של "עם זו יצרתי לי" , היא חטאה גדולה, והתפוצצות לאותה שעה ולדורות עולם. מהכישלון הזה נמשכה חולשה לדורות. "וביום פּקדי ופקדתי" - מהתסבוכת הנוראה הזו, נגרמת התבלבלות בסדר ההיסטוריה שלנו, התעכבות בסדר אחיזתנו בארץ, כפי שנמצא בפרק קטן ב"אורות" : "לולא חטא העגל היו האומות יושבות ארץ ישראל משלימות עם ישראל ומודות להם, כי שם ד' הנקרא עליהם היה מעורר בהן יראת הרוממות, ולא היתה שום שיטת מלחמה נוהגת...". כי שלמות הופעת עם ישראל היא רק בארץ ישראל: "ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ".
פרשת "כי תשא" פותחת בהשלמה גדולה ומלאה של "תרומה-תצוה". באמצע מופיעה התפוצצות, ואחר כך התפייסות והמשך משוכלל עוד יותר. לפני כן "ויאמר ד' אל משה עלה אלי ההרה... ואתנה לך את לֻחֹת האבן" . ואחרי המשבר אנו מוצאים: "פסָל לך שני לֻחֹת אבנים כראשֹׁנים וכתבתי על הלֻחֹת את הדברים אשר היו על הלֻחֹת הראשֹׁנים", בשלמותם. "וישכם משה בבקר ויעל אל הר סיני", ומתוך העילאיות הזאת הוא ניגש אלינו. משה רבינו הוא על תחום שמים וארץ. ומתוך ההתחדשות שאחרי המשבר, "קרן עור פניו". אבל יש צורך בשמירה ובמסווה. "וירא אהרן וכל בני ישראל את משה והנה קרן עור פניו, וייראו מגשת אליו" "ויתן על פניו מסוה". צריך להיות מגע והמשך, ויחד עם זה, פגישה זו חייבת להיות על פי סדר המדרגות .

הצטרפות לרשימת התפוצה
לקבלת העלון ועדכונים מערוץ מאיר מידי שבוע במייל הירשם כאן: