ערוץ מאיר

באהבה ובאמונה

כל הנושאים
פרשה קודמת: לך לך
פרשה נוכחית: וירא
פרשה הבאה: חיי שרה
 


התמודדות עם משברים

הרב יורם אליהו

"ויהי כאשר קרב אל המחנה וירא את העגל ומחלת ויחר-אף משה וישלך מידיו את הלוחות וישבר אותם תחת ההר". רבינו הרצי"ה היה מתאר באופן מיוחד את המשבר הנורא של חטא העגל . בתחילה 'ומשה עלה אל האלוקים', נמצא באטמוספרה מיוחדת, כמלאך ה' הוא בארבעים יום הללו, לחם לא אכל ומים לא שתה. והנה זעזוע נורא 'לך רד' הוא מגורש "לך רד כי שיחת עמך". חרון אף ורוגז על העם הזה שמשה רבינו התעסק בו והוציאו ממצרים. "עמך אשר העלית מארץ מצרים", ירידה נוראה זו של העם, היא ירידה של משה רבינו, השקול כנגד כל ישראל. ונגמר דינו של העם.. "אכלם". וכאן נפגשים עם מסירות הנפש הגדולה של משה רבינו "אם תשא חטאתם ואם אין מחני מספרך אשר כתבת"... ספרו של ה' הוא ספר עולם הבא, הוא ספר החיים, ספר הנצח, כאן מתגלה עומק האהבה שלו את כלל ישראל, עד כדי מסירת העולם-הבא שלו (שיחות הרצי"ה, כי-תשא). משה רבינו מחזיק עמדה, מתגבר על המשבר הנורא ודואג שה' יסלח להם על החטא הנורא. "מתוך המשבר הגדול של ה"חטאה הגדולה, מגיעים אל ההר מחדש לקבלת התורה מחדש, ולהחזרת הקשר של "יגדיל תורה ויאדיר, נפגשים כאן ברוממות קידוש השם מתוך חילול השם" (שיחות הרצי"ה שם).
אנו רואים שהמשבר הנורא הזה לא ניתק חלילה את הקשר בין ישראל לקב"ה, אלא אדרבא מתוך המשבר הגדול התחדש הקשר ביתר שאת, מכאן שצריכים אנו להבין את עניינו של המשבר. חז"ל (שבת פ"ז) מלמדים אותנו ששלושה דברים עשה משה מדעתו וה' הסכים לו. אחד מהם, שהוא שבר את הלוחות. מסביר הרב קוק בעין אי"ה (שבת שם) כי מצד הקב"ה אין שום צורך בקלקול או שבירה בעולם. כי הטוב המוחלט מתפשט בלי קץ וכל רע לא יכול לעכב אותו. אבל העולם בכללו מוגבל, והקב"ה, כדי להשפיע מטובו אל העולם המוגבל הזה צריך לצמצם את הופעתו והשפעתו כדי שהעולם הזה יוכל להכיל את השפע שלו, וזוהי דעתו של משה שמסכימה עם דעת המקום "שהיא מוצאת מטרה בשבירה לשם תיקון, שלפי גודל האיכות של השבירה תוכר האיכות הגדולה והכפולה והמכופלת של התיקון.. ולכן דווקא ע"פ דעתו של משה שהקב"ה מסכים עמו, באה שבירת הלוחות. והרב מסיים "שמשברים אלה הנוראים, ילוקט אחד אל אחד אור ישועת עולמים שלמים, עין לא ראתה אלוקים זולתך".
מעין זה כותב הרב קוק באורות הקודש ח"ב עמ' תקכו. "ההויה לא יכולה לקבל את כל עצם הטוב של המהות העליון", אומר הרב "ההויה החלקית מתמסמסת מרוב הטוב מעוצם החיים" היא נשברת מרוב שאיפתה, אבל אומר הרב, לא מפני זה יפסיק הטוב לעשות את דרכו, "הוא חוזר ובונה אחר השבירה, והבניין המתוקן עולה יפה יפה באין ערוך ליקרתו". ומוסיף הרב שהמידה הטובה, הטוב שיצא מזה הוא כל-כך גדול ומרובה, "שכדאי לסבול את כל ייסורי השבירה, את כל קלקולי ההריסה, רק שיצאו עולמים משוכללים כאלה, שנושאים בכוחם עושר חיים כזה..." המשבר, הנפילה, אם-כן הוא מבוא לעליה גדולה לבניין יותר שלם ומתוקן שיכול להופיע במציאות רק מתוך המשבר הזה שלפניו. ככל שנפנים ידיעה זו היא תסייע לנו להתמודד טוב יותר עם המשברים ולצאת מהם מחוזקים בעבודת ה' שלנו ובכל מהלכי חיינו.

הצטרפות לרשימת התפוצה
לקבלת העלון ועדכונים מערוץ מאיר מידי שבוע במייל הירשם כאן: